|
|
Page:46
שירותי מימשל , חנוך ורווחה בכל שטחי הפעילות הכלכלית שסקרנו עד כה - החקלאות , הביניין והתעשייה - חזר המוטיב '' הממשלה החליטה , " "הממשלה השקיעה " , " הממשלה פיתחה . " אנו עוברים עתה לסקירת התפתחותו של המנגנון הממשלתי - בעיקר שירותי הממשל , החינוך והרווחה - כענף כלכלי בפני עצמו . חשיבותו של הדיון בשירותים הממשלתיים נובעת מכמה שיקולים . ראשית - משקלו הכמותי של הענף בישראל . מישקלם הגבוה של עובדי השירותים הצבו ריים בקרב כלל המועסקים בישראל הינו עובדה ידועה . מישקל השירותים הציבוריים בכלכלה היהודית היה גבוה כבר בימי המנדט , אך עם קום המדינה חלה עלייה גדולה במישקל הענף בייחוד הודות לצמיחתם של שירותי המימשל ( ראה עופר , , . ( 89-88 : 1967 מישקל ענף השירותים הציבוריים , הכולל את שירותי המימשל , החינוך , הבריאות , והרווחה , הגיע ל 18 . 9 % מכלל המועסקים ב , 1948 ועלה ל 25 ° / 0 ב 1961 ( שם : שם . ( גודלם של השירותים בכייל , ושל שירותי המימשל בפרט , מוסבר בדרך כלל על ידי ההון הרב המיובא לארץ , המהווה תחליף לייצור ( שם : . ( 143 שנית - שירותים אלה מגלמים את המדינה בחברה הקפיטאליםטית בת זמננו , התורמת לרה פרודוקציה של היחסים המעמדיים בדרכים שונות , החל מהבטחת זכויות הקניין , דרך וויסות והכוונה של הפעילות הכלכלית , הכשרה והכוונה של כוח העבודה , מימון הפיתוח הכלכלי , טיפוח ושמירת הקונסנסוס החברתי , וכלה בניהול יחסי החוץ ( מוריי , . ( 1971 בישראל מאפשרת השליטה על זרם ההון הרב מן החוץ מידה גבוהה ביותר של יכולת לקבוע ישירות את הכיוון והדרך של הפעילות הכלכלית . גורם שלישי ואחרון לחשיבות הדיון בשירותים הציבוריים הוא העובדה ששירותים אלה גדלו , התגבשו והשתכללו מתוך , ובעת , צמיחתה של הכלכלה הישראלית לאחר קום המדינה . בדיקה של הרכב השירותים הללו תאיר מהיבט נוסף את התפתחות דפוסי חלוקת העבודה העדתית בישראל . נקדים ונאמר כי באופן כללי איפשרה הצורה הספציפית של פיתוח הכלכלה הישראלית לאחר קום המדינה - זרימת הון רב מן החוץ והיצע גדול של כוח עבודה מזרחי זול - צמיחה והתגבשות של מנגנון שירותים ציבוריים שהוא ברובו אשכנזי בעיקר ככל שעולים בהירארכיות השונות . הצמיחה הכלכלית איפשרה ניוד למקצועות "צווארון לבן" לשיכבה של אשכנזים שבתנאים אחרים היו חייבים להכנס לקאטיגוריות תעסוקתיות של "צווארון כחול , " או להמשיך ליפעול בתוכן . תהליך זה של דיפרנציאציה תעסוקתית עדתית מודגש במיוחד במיקרים בהם הביא אופי הישתלבותם של המזרחים בכלכלה ובחברה ישירות ללידתם או לגי דולם של שירותים ציבוריים ספציפיים , כגון רווחה וסעד , חינוך מקצועי וחקלאי , בנוסח הקביעה הידועה , שהעניים תורמים לחלק מן העשירים בכך שהם מספקים להם תעסוקה ( גאנס , . ( 1972 מנגנון המימשל ראשית נדון בשירותי המימשל . נעסוק רק ב"שירות המדינה" הממשלתי ולא
|
|