|
|
Page:32
בתחום הבנייה . מקובל לטעון כי המדינה מילאה תפקיד מכריע בתחום זה , כדברי אשכול : "המדינה השקיעה את הונה ואונה , במאמץ בלתי פוסק מימיה הראשונים ועד היום הזה , במתן קורת גג לעולים חסרי כל , או בעזרה לשיכונם של דלי אמצעים , שרק עזרת המדינה איפשרה להם לצאת מתנאי דיור עלובים ודחוקים לדירה צנועה אך מרווחת , בה יכלו לגדל ילדיהם בתנאים אנושיים" . ( 26 : 1966 ) לאור טענות אלה ניתן היה לחשוב כי המדינה ביצעה את השקעותיה בתנאים נוחים במיוחד לאוכלוסיה הנזקקת . למעשה היה חלקם של המישתכנים עצמם במימון הבנייה הציבורית ניכר . בשנות החמישים היו 65 % מהמימון בבנייה הציבורית עצמיים , בתוספת אשראי ממוסדות פרטיים 35 % ,- מהמימון היו ציבר ריים . במיספר ארצות אירופאיות היה חלקו של המימון הציבורי באותן שנים גבוה יותר ( טנה , . ( 160 : 1963 חשוב להדגיש כי המימון הציבורי ניתן על ידי הלוואות אפותיקאיות , וכי הריבית על הלוואות אלה היתה ריבית גבוהה יחסית , בהשוואה למדינות אירופאיות שונות . הריבית בבנייה הציבורית בישראל הגיעה ל 4 . 5 ° 0 / עד 6 % לעומת הריבית של 8 % אשר היתה מקובלת בשוק האשראי הפרטי , אולם ריבית ציבורית זו היתה שווה לריבית הנהוגה באותן שנים בארצות אירופה המערבית על משכנתא פרטית , בסך 4 ° / 0 עד 6 ° / 0 ( שם : . ( 166-165 נוסף על כך , כלל מחיר הדירה לא רק את הוצאות הבנייה הישירות , אלא אף את הוצאות הפיתוח . כ 22 ° / 0 ממחיר הדירה הוצאו על סלילת כבישים , הנחת ביוב ומים , פיתוח קרקע וסידורי חשמל . כדאי להדגיש כי הוצאות אלה היו גדר לות יותר באיזורי פיתוח מאשר באיזורי המרכז בהם היתה התשתית כבר מוכנה . על מצב זה מקשה טנה - "האם יש הצדקה לכך שמשתכנים באיזורי פיתוח , הממלאים תפקיד חלוצי בקידום איזורים וערים חדשות והמתגוררים בתנאים קשים יחסית , יהא עליהם לשאת גם בהוצאות הפיתוח " ? ( שם : . ( 165 נראה אם כן , כי הלקוחות העיקריים של הדיור הממשלתי ציבורי היו עולים מארצות המזרח . הממשלה סיפקה , אמנם , מיספר רב למדי של יחידות דיור , אולם האיפיונים והתנאים של דיור זה פגעו באוכלוסיה שהופנתה לאיזורים המרוחקים , ואשר היתה בלאו הכי האוכלוסיה החלשה והתלויה ביותר , קרי-האוכלוםיה המזרחית . עד כה בחנו את ה"מוצר" של ענף הבנייה ואת ההנאה הבלתי שווה ממנו . במקביל יש לבדוק את הגורמים השונים הקשורים בתהליך הייצור-את כוח העבודה מחד גיסא , ואת חברות השיכון , הקבלנות והפינאנסים מאידך גיסא , ולראות את התגמול היחסי שקיבל כל גורם מעבודת הבנייה . כבר נאמר כי ענף הבנייה היה מקור תעסוקה חשוב במשק : הוא העסיק כ 9 ° / 0 עד 10 ° 0 / מכלל העובדים . אחוז גבוה מבין עובדי הביניין היו עולים חדשים ובמיר חד עולים מזרחים . ב 1961 היו כ 70 ° / 0 עד 80 % מן העובדים בכל ענפי הביניין עולים שבאו לאחר קום המדינה 38 ° / 0 ; מהעובדים היו עולים מזרחים - אחוז גבוה * באופן ניכר משיעור ההשתתפות של המזרחים בכוח העבודה 29 . 7 % ) . ( 1961-ב בחינת ענפי המישנה של עבודת הביניין מעלה כי ככל שרמת המקצועיות הדרושה י שיעור השתתפותם של מזרחים בענף הביניין היה גבוה עוד יותר ב 57 % . 1972 מכלל המועסקים היהודים בביניין היו מזרחים , בעוד שיעור ההשתתפות הכולל של מזרחים בכוח העבודה באותה שנה היה 40 ° / 0 ( מנתוני מיפקד , 1972 עיבוד מיוחד . (
|
|