|
|
Page:19
מהנדסים , טכנאים ועובדים מקצועיים . לבסוף , שכבה רחבה של פועלים בלתי מיקצועיים או מיקצועייס למחצה . שלוש הקאטיגוריות הראשונות היו מורכבות בעיקר מאשכנזים - ותיקים כעולים חדשים . בקאטיגוריה האחרונה היו מזרחים בשיעור הגבוה ביותר . משמעותה העיקרית של חלוקת התגמולים וההישגים הבלתי שוויונית טמונה לא בחלוקת שכר או רווחים , אלא בעצם ההתגבשות של קאטיגוריות חברתיות כלכליות נבחנות זו מזו , תוך כדי תהליך פיתוח כלכלי מכוון , שנמשך עדיין בקוויו הכלליים . ה . ההתפתחות הבלתי שוויונית בתחום הכלכלי הספציפי לוותה ביצירת מנגנון " סוציאלי '' גדול , אשר מטרתו להכניס מזרחים למעגל העבודה , להחזיק אותם בתוכו ברמה ובתנאים סבירים , פחות או יותר , ולשכך את האפקט של קשיי ההסתגלות , המיקום והתנאים הירודים , או של תקופות אבטלה אפקטיבית ממושכות . מנגנון זה כולל עובדים רבים , החל במורים בקורסים מקצועיים , עובדים סוציאליים , יועצים בלישכות עבודה ובבתי-םפר , וכלה בקציני מיבחן ומדריכי חבורות רחוב . המנגנון הזה , בעיקר בתקופה בה אנו דנים , היה בעיקרו מורכב מאשכנזים , כאשר פעולתו מכוונת בעיקר כלפי מזרחים . גם כאן אין המשמעות של ההתפתחות הבלתי שיוויונית טמונה דווקא בחלוקה בלתי שווה של משאבים חומריים , אלא בעצם התגבשות קאטיגוריות חברתיות שונות - בלשון העובדים הסוציאליים , קאטיגוריה של "מטפלים" מול קאטיגוריה של '' פונים . " ו . העובדה שהתפתחות בלתי שוויונית זו הינה חלק מתהליך פיתוח ומודרניזאציה מזורזת של הכלכלה והחברה הישראלית כולה הוסוותה על ידי פיתוחים אידיאולוגיים אשר שמו את הדגש על השינויים שעל המזרחים לעבור . ממילא הוצגו האשכנזים כמייצגים ומגלמים את הערכים ודפוסי ההתנהגות המודרניים במלוא התפתחותם . למותר לציין שפיתוחים אלה סיפקו , כמצויין כבר לעיל , צידוק להת פתחות החברתית הבלתי שוויונית . דוגמאות בולטות ומרכזיות לפיתוחים אידיאולוגיים אלה הן , ראשית , העמדת עול ה"פרודוקטיביזציה" של "אבק אדם" במרכז המשימות הלאומיות על ידי האליטה הפוליטית , ושנית , הצגת בעיית ה"מודרניזאציה" של המזרחים כבעייה המרכזית של החברה הישראלית על ידי מדעני החברה בארץ בכלל ועל ידי הסוציולוגים בפרט . להלן נבסס את הטיעונים שהובאו לעיל , תוך ניתוח קווי ההתפתחות של ענפי הכלכלה המרכזיים במהלך שנות החמישים וראשית שנות הששים . סדר הדיון בענפים השונים יהיה בהתאם לסדר ההיסטורי של פיתוחם . נתחיל בחקלאות ובביניין , שהיוו את הדגשים הראשונים במאמץ הכלכלי שלאחר קום המדינה . נמשיך בתעשייה , שזכתה לתנופה חזקה רק בסוף שנות החמישים . נסיים בענף השירותים הציבוריים שהתפתח במשך כל התקופה , אם כי הגידול החד ביותר חל בו בשנים הראשונות . החלטנו לפתח את הדירן בצורת סקירות ענפיות לא מתוך עניין בענפים כשלעצמם , אלא מתוך רצון להראות את הקשר בין פיתוח כלכלי לבין חלוקת עבודה עדתית והתגבשות קבוצות אינטרסים חברתיות שונות . מן הראוי לציין כי הרוב המכריע של המחקרים על אי שיוויון כלכלי בין העדות מתמקד בניתוח ההתפלגות המקצועית על פי מוצא . נראה לנו כי זוהי התמקדות צרה וחסרה ,
|
|