|
|
Page:17
רק עם קום המדינה מתחילה להתארגן התשלובת היזמית הממשלתית - המשרדים הכלכליים , "בנק ישראל , " גופי העזר השונים , החל מהמועצות לייצור ושיווק בחקלאות ועד לבנק לפיתוח התעשייה . תשלובת יזמית זו היא הקובעת יעדי פיתוח מרכזיים , היא המגייסת ומפעילה הון השקעות בקנה מידה גדול -המילווה האמריקאי , השילומים , הבונדס - והיא גם המארגנת והמבצעת למעשה , במקרים רבים , את יתמות הפיתוח . הקבוצות הגדולות של הכלכלה הישראלית '' - בנק לאומי , " "בנק דיםקונט / ' חברת העובדים " ) בנק הפועלים , " "כור ( " וכן "החברה לישראל" ו"כלל , " צמחו והתרחבו במידה שאין להגזים בחשיבותה כפועל יוצא של פעולתה של התשלובת היזמית הממשלתית ( ראה אהרוני , . ( 1976 ניתן לסכם ולומר שתיאור החברה הישראלית שאליה באו גלי העלייה המזרחית הגדולים לאחר מלחמת השיחרור כ"חברה תעשייתית מודרנית '' הינו , במיקרה הטוב , בלתי מדוייק . נכון יותר יהיה לומר כי היתה זו חברה בה בוצעו הפעילויות הכלכליות בדרך כלל על פי דפוסים שפותחו בארצות הקפיטאליסטיות המודרניות , כאשר פעילויות אלו הן חלק מתהליך היאחזות ראשונית בארץ ישראל , וכאשר סך הפעילויות הללו לא הגיע לכלל פעולה מתואמת ומורכבת בתחום כלכלי כלשהו בקנה מידה גדול , פעולה שתהיה בעלת משמעות בחלוקת העבודה הבינלאומית . על פעולות כאלה ניתן לדבר רק לאחר קום המדינה , כלומר - הן בוצעו כאשר העולים המזרחים כבר היו כאן , ונטלו בהן חלק . מכאן , שכלכלה מודרנית אינה דבר מה שהמזרחים באו אליו כשהוא כבר מעוצב , אלא תהליך בו השתתפו . אם כך , יש לראות מהו הדפוס הספציפי של הפיתוח שהתרחש בארץ תוך השתתפותם של המזרחים , וכן את המקום שתפסו בו . לאור הדיון שלעיל , ברצוננו להעלות את הטיעונים הבאים : א . העולים המזרחים שלאחר קום המדינה היוו חלק אינטגראלי של תהליך הפיתוח המזורז של הכלכלה הישראלית , אשר היווה מעבר מכלכלת היאחזות ראשונית לכלכלה המשולבת באופן משמעותי בחלוקת העבודה הבינלאומית . דהיינו , המזרחים בטלו חלק אינטגראלי בהפיכתו של המשק הישראלי למשק "מודרני לכל דבר . " ב . עקב צירוף מספר גורמים אותם נמנה להלן , היוו המזרחים בתהליך הפיתוח הנ"ל כוח עבודה זול יחסית , נייד יחסית וניתן במידה גבוהה יחסית למאניפו לאציה . עיקרי הגורמים הם : . 1 דפוסי העלייה והקליטה אשר תרמו ליצירת תלות של העולה במוסדות הקול טים - אמצעים כספיים עצמיים דלים של רוב העולים מחד גיסא , והטיפול הריכוזי בעלייה , בקליטה ובאספקת דיור ועבודה , מאידך גיסא . . 2 היעדר התארגנות אפקטיבית מצד העולים . . 3 אבטלה במימדים גדולים במשך רוב העשור הראשון למדינה . . 4 הרגלי פעילות כלכלית שונים , אצל רוב העולים , מאלה שעמדו ביסוד תוכניות הפיתוח של מעצבי המדיניות הכלכלית בארץ . . 5 היעדר הגנה אפקטיבית ספציפית לעולים המזרחים מצד ההסתדרות . הדבר התבטא בעיקר בצורה של גידול ההפרשיות בשכר , הן בין מקצועות שונים והן
|
|