|
|
Page:10
חוזק אם קיימת אבחנה גופנית חיצונית , כגון צבע עור , בין בני שתי הקבוצות הנדונות . חלוקת העבודה שהתפתחה בבריטניה הביאה לכך שהמרכז האנגלי מאופיין על ידי מערכת תעשייתית מורכבת ומגוונת המווסתת ומנהלת את עצמה , בעוד הפריפריה הקלטית מאופיינת על ידי פיתוח תעשייתי מוגבל ומצומצם , המווסת ומנוהל על ידי המרכז . כתוצאה מכך נוטה העושר להתרכז אצל האנגלים , בעוד הקלטים חותרים לשווא להתקרב לשוויון . מניתוח זה מגיע הכטר למסקנות באשר לאפשרויות של פעולה קולקטיבית מצד הקבוצה הפריפרית . הוא טוען כי במידה וחלוקת העבודה הביךעדתית מבוססת על הבדלים תרבותיים בולטים , "קיימת האפשרות שהקבוצה מיעוטת הזכויות תפגין בבוא העת ... את תרבותה שלה כשווה או כעולה על זו של המרכז שהוא רב זכויות יחסית . דבר זה עשוי לסייע לה לראות את עצמה כ"אומה" נפרדת ולחתור לעצמאות" ( הכטר , . ( 10 : 1975 במצב כזה עלולה שאיפת הקבוצה השלטת להביא להומוגניות ולליכוד פנימי בחברה להיבלם "על ידי כיסופיה של הקבוצה הפריפרית לעצמאות ממצב הניראה לה כמצב של ניצול" ( שם : שם . ( הכטר מצביע על הבדלים יסודיים בדרך ראיית ההתפתחויות האפשריות בין גישת התלות , בה הוא משתמש , לבין גישת ה"מודרניזאציה " הפונקציונאליסטית . בעוד גישת המודרניזאציה חוזה ירידה באי השוויון הכלכלי בין שתי הקבוצות הנדונות , חוזה גישת התלות את המשך קיומו ואף את התגברותו,- בעוד גישת המודרניזאציה חוזה טמיעה תרבותית של הפריפריה , צופה גישת התלות את הבלטתה וטיפוחה של תרבות זו על ידי חברי הקבוצה ; לבסוף - בעוד גישת המודרניזאציה טוענת כי אין כל קשר הכרחי בין בידול עדתי לבין עימותים פוליטיים , טוען הכטר כי ההבדלים הביךעדתיים באים לידי ביטוי גם במישור הפוליטי ( שם : שם . ( מתוך כל האמור לעיל , נראה שגישת התלות מעלה מספר שאלות עקרוניות באשר להבנת היחסים בין מזרחים ואשכנזים בישראל . ראשית עולה שאלת ההתייחסות ל"חברה" הישראלית כיחידת-ניתוח . כזכור , מציבים הפונקציונאליסטים כהנחת יסוד את עצם הדבר שאותו יש לחקור , דהיינו - את מידת הגיבוש וההומר גניות של החברה . הפלוראליסטים אינם מציעים ניתוח אלטרנאטיבי , אלא , בעיקר , דרך למדידת הגיבוש הפנימי . לעומת זאת מציעה גישת התלות , ראשית - להתמקד בניתוח התהליכים ההיסטוריים הקונקרטיים של התהוות המסגרות ה"חברתיות , " בהנחה שמהות ה"חברה" משתנה מדור לדור וממקום למקום בהתאם להתפתחויות במערכת העולמית הקפיטאליםטית , ולמיקום החברה בתוכה . שנית , מעלה גישת התלות ספיקות ביחס להנחת היסוד של גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה , " דהיינו , שהמזרחים מצויים עתה בתהליך של מודרניזאציה שיגרום לכך שהם ידמו לאשכנזים בקווי איפיון אישיים ובמיקומם החברתי . תהליך המודרניזאציה הוא תהליך של פיתוח בלתי שוויוני , ולא תהליך של "למידה . " אין המזרחים מצויים כיום בתהליך של "למידה" כשהם מנותקים מהתפתחויות היסטוריות קונקרטיות . ה"למידה" נעשית בנסיבות היסטוריות ספציפיות ביותר , החייבות להשפיע על התוצאה הסופית של ה"לימודים . " החיים החברתיים אינם מניחים לקבוצה שלימה שהות לשבת בניחותא וללמוד על מנת להכנס , מאוחר יותר , למשחק החברתי במקום וברמה המתאימים לה . לכן אין
|
|