|
|
Page:8
חלק אחד כרוך ב"תת פיתוח" של החלק האחר . החברות שאותן אנו מסווגים כבעלות רמה נמוכה של "מודרניות" הן כאלה לא משום שהיו מחוץ למעגל ה"מר דרניזאציה , " אלא דווקא משום שהיו בתוכו , אך מילאו תפקיד כזה בחלוקת העבודה הבינלאומית , שרוב התגמולים של הפיתוח נשארו מחוץ לתחומן . ההיסטוריונים של גישה זו קושרים את צמיחת הקפיטאליזם לנסיבות שנתהוו במאה רד 16 אשר הביאו לכך שמספר חברות מערב אירופאיות , אותן הם מסור גים כ"מרכז" המערכת הקפיטאליסטית העולמית , יכלו להקדיש את מאמציהן לפיתוח התעשייה , המדע והטכנולוגיה , לצבירת הון , לטיפוח מעמד של כוח עבודה מקצועי ולחיזוק המיבנה המדיני שלהן . הן יכלו לעשות זאת כיון שחברות אחרות , המסווגות כ"פריפריה" של המערכת , התרכזו בייצור מזון לייצוא ובאספקת של חומרי גלם לארצות ה"מרכז . " בכל אחת מן החברות הללו התפתחו מעמדות שהיו מעונינים בהמשך קיומו של קשר בין לאומי זה , ושכפו משטר"'עבודה שאיפשרו לכל חברה להמשיך במילוי חלקה בחלוקת העבודה הבין לאומית . עלייתו המוצלחת של הקפיטאליזם פירושה שבידול ראשוני זה הפך להיות חלוקת עבודה ביךלאומית מורכבת , שבה היו ל"מרכז " מרבית ההון , טכנולוגיה ברמה גבוהה , ריכוז כוח עבודה מקצועי ומערכות פוליטיות איתנות שאיפשרו לו לקבוע את כיווני ההתפתחות של הקפיטאליזם ולאכוף אותם על ארצות ה"פרי פריה . '' הללו , מצידן , הוגבלו למילוי תפקידים משניים , כגון אספקת חומרי גלם או מצרכי מזון , בלא שתהיה להן היכולת לצבור הון , לפתח בסיס טכנולוגי ותעשייתי עצמאי , ולקבוע את זרימת ההשקעות וקצב הפיתוח . מוסדות המדינה שלהם היו חלשים , והדבר הגביר את תלותן בהחלטות ובפעולות שנעשו על ידי ארצות ה"מרכז . " תהליכים אלה חזרו ונישנו , בצורות שונות , בארצות שהלכו ונכנסו למסגרת המערכת הקפיטאליסטית עם התפשטותה הצבאית והכלכלית של אירופה ברחבי תבל . בניגוד לניתוחים הסוציולוגיים הקלאסיים , הן המארקסיסטים והן הפונק ציונאליםטים , שחזו כי ההתפשטות האירופאית תביא להקמת מיבנים חברתיים בנוסח אירופה , אומרים בעלי גישת התלות כי ההתפשטות האירופאית הביאה רק להתפשטות חלוקת העבודה הבין לאומית , בין ארצות ה"מרכז" לבין ארצות ה"פריפריה , '' עקב אופיה הבלתי שוויוני של ההתפתחות הקפיטאליסטית . לכן אין אנשי גישה זו חוזים שינוי יסודי לטובה במצבן של ארצות ה " פריפריה" כל עוד נשמר הקפיטאליזם בכללותו במיבנהו העולמי הנוכחי . כאשר מנתחים בעלי גישה זו את המיבנה החברתי של ארצות-התלות הפריפריות הם מדגישים את ההבדלים בינו לבין זה של ארצות ה"מרכז . " התעשייה והמסחר בארצות ה"פריפריה" מצויים בדרך כלל בשליטת בעלי הון זרים . כתוצאה מכך , הבורגנות המקומית חלשה וקשורה בקשרי תלות עם הבורגנות של ארצות ה " מרכז . " ענפי הכלכלה החזקים ביותר הם אלה הקשורים לייצור מזון וחומרי גלם , ועל כן עילית בעלי הקרקעות היא חזקה במיוחד . בעלי הקרקעות מתחרים בבורגנות התעשייתית והמיסחרית על השליטה במדינה , וכתוצאה מכך זו האחרונה היא בעלת מוסדות חלשים ורעועים . מעמד הפועלים התעשייתיים העירר ניים קטן יחסית , ומצבו הכלכלי משופר יחסית למעמד המון האיכרים והפועלים החקלאיים . לעתים מזדהים פועל' התעשייה עם הבורגנות , יותר מאשר עם מעמדות נמוכים אחרים . בדרך כלל קיימת שיכבה רחבה של איכרים שנטשו את הכפר ונמשכו לעיר מבלי שיוכלו למצוא בה פרנסה קבועה , וכך הם חיים
|
|