|
|
Page:5
הפלוראליסטים טוענים כי ברוב החברות הרב עדתיות או הרב גזעיות בנות ימינו פועלות הקבוצות השונות במשותף בתחום אחד , לפחות , של חיי החברה - התחום הכלכלי , למשל- דבר המאפשר להתייחס אליהן כאל "חברה , " אך בתחומים אחרים הן פועלות בניפרד . הדוגמא שאותה מביאים אנשי גישה זו לעתים קרובות היא זו של חברה בה פועלות שתי קבוצות עדתיות או יותר במשותף בתחום הפולי טי והכלכלי - שיתוף שהוא תוצאה של כפייה צבאית וכלכלית מצד אחת הקבוצות - אך ברזמנית הן מקיימות מערכות נפרדות בתחומי המשפחה , החינוך , הדת , התרבות וכיו"ב . בתחילת דרכם טענו בעלי גישה זו כי קיימת אבחנה ברורה בין חברות פלו ראליות לחברות לא פלוראליות ( הומוגניות מבחינה עדתית . ( מאוחר יותר העדיפו לדבר על דרגות של "פלוראליזם , " באומרם כי האבחנה החשובה למעשה היא בין חברות פלוראליות במידה רבה או פחותה . כתוצאה מכך הושקע המאמץ המחשבתי העיקרי של הגישה בנסיון לפרט את "מימדי הפלוראליזם , " ובמחקרים המנסים להשוות חברות שונות על פי מימדים אלה . הבעייה המרכזית של הגישה הפלוראליםטית היא , שאסכולה זו לא פיתחה ניתוח חברתי מלא ומקיף . בעלי הגישה דוחים את ההגדרה הפונקציונאליסטית של ה"חברה '' המטעימה מידה גבוהה של הסכמה ותיאום פנימיים . דחייה זו מאפשרת להם , אמנם , לשים דגש רב יותר על תופעות כגון כפייה , שליטה , ניצול כלכלי וקונפליקט , אך אין היא מובילה לניתוח ולהגדרה אלטרנאטיביים של ה"חברה . " אין הפלוראליסטים יכולים לומר לנו מהו הדבר המגדיר יחידה חברתית כ '' חברה" - ולו גם "חברה פלוראלית" - מעבר לאיפיון ההגדרתי המינימאלי של שיתוף בתחום אחד של החיים החברתיים . הפלוראליסטים לא פיתחו כלים עצמאיים כלשהם שבעזרתם יוכלו לנתח את תהליך התהוות המצב הפלר ראלי , את השינויים המיבניים העוברים על כל אחת מן הקבוצות המעורבות ואת הדינאמיקה של יחסי הגומלין ביניהן . הניתוח הפלוראליםטי מתחיל בנקודה ההיסטורית שבה כבר קיים המצב הפלר ראלי . מצב היסטורי זה , הוא המאפשר את דחייתה של ההשקפה הפונקציונאליס טית לגבי מהותה של "חברה . " מנקודת מוצא זו אין הם פונים , כפי שמתבקש , לפיתוח הגדרה חדשה של ה"חברה . " במקום זאת הם ממציאים דרך למדידת מידת ה"חברתיות " של קהילות שונות . אי לכך , הפלוראליזם אינו אלא הגדרה מעשית ובת מדידה של מושג ה"חברה" הפונקציונאליםטי - ככל שה"פלוראליזם " גבוה יותר , כן פוחתת מידת ה"חברתיות ; " ככל שה " פלוראליזמ " נמוך יותר , כן גבוהה יותר ה"חברתיות . " דבר זה משתקף היטב במחקרו של סמוחה על ישראל . ( 1978 ; 1973 ) ממוחה מציין שהחברה הישראלית מאופיינת על ידי שלושה סוגים של יחסים פלוראליס טים : בין יהודים לערבים , בין אשכנזים למזרחים ובין יהודים דתיים וחילוניים . הוא מפרט מדדים שונים המאפשרים לו לקבוע את דרגת הפלוראליזם של החברה הישראלית בכל אחד מן הצמדים הללו . הוא גם עורך השוואה בין שלושה תחומי הפלוראליזם , ומגיע למסקנה כי רמת הפלוראליזם הגבוהה ביותר קיימת ביחסים בין יהודים לערבים , בעוד שהפלוראליזם המאפיין את היחסים בין אשכנזים ומזרחים מצוי בירידה , הן ברמתו והן בהשלכות הפוטנציאליות שלו .
|
|