|
|
Page:2
זאת נעשה בפרק ראשון זה . נתחיל בסקירה ביקורתית של הגישה השלטת בסוציולוגיה הישראלית , לה נקרא גישת ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה . " גישה זו באה לידי ביטוי , מאז שנות החמישים המוקדמות , בכיתביהם של ש . נ . אייזנשטאדט ותלמידיו באוניברסיטה העברית . נמשיך בסקירה ביקורתית של גישה המוכרת בארצות הברית בשם "פלוראליזם מיבני , " והבאה לידי ביטוי בארץ בשנים האחרונות בעבודותיו של סמי סמוחה . לאחר מכן נפנה להצגת גישה אלטרנאטיבית , הנראית לנו כטובה יותר מן השתיים הראשונות , והמוכרת בספ רות הסוציולוגית כ"גישת התלות . " מתוך הדיון בגישת התלות נעלה את השאלות אשר תנחינה את הדיון שלנו בפרקים האחרים של הספר . ה"קליטה באמצעות מודרניזאציה" הגישה הסוציולוגית בעלת ההשפעה הרבה ביותר בכל הנוגע לניתוח היחסים בין מזרחים ואשכנזים בישראל היתה עד כה זו שבאה לידי ביטוי בכיתביהם של ש . נ . אייזנשטאדט ותלמידיו . לעמדת השפעה זו סייעה לא במעט העובדה שבקוויה העיקריים תואמת גישה זאת את העמדות הרווחות בקרב המימסד הפוליטי , הכלכלי והתרבותי בארץ . המימסד הפוליטי והמימסד הסוציולוגי כאחת מתבססים על אותן הנחות באשר למהות היחסים בין מזרחים ואשכנזים ( גו דלניק , . ( 1977 אייזנשטאדט ותלמידיו שאבו את עיקר השראתם התיאורטית מאסכולה סוציר לוגית אמריקאית המוכרת בשם "פונקציונאליזם מיבני , " ואשר אנו נקרא לה , לשם קיצור , האסכולה הפונקציונאליסטית . אסכולה זאת ממקדת את הניתוח שלה ב"חברה " - יחידה בעלת מיבנה מורכב , אשר לכל אחד מחלקיו תפקיד ( פונקציה - ומכאן שם האסכולה ) מיוחד ומוגדר . מורכבות המיבנה החברתי , וייחודיות תפקידו של כל אחד ממרכיביו מחייבות שני דברים : ראשית , מידה גבוהה של תיאום בין דפוםי הפעולה בכל אחת מחלקי המיבנה החברתי - הכלכלה , הפוליטיקה , המשפחה , החינוך וכיו"ב ; ושנית , מידה גבוהה של הסכמה בין האנשים בחברה על טיבם של דפוסי פעולה אלה . ה"חברה" היא , אם כן , מיבנה מורכב , בעל חלוקת תפקידים פנימית ברורה , המאופיין על ידי מידה גבוהה של תיאום והסכמה פנימיים ( פארסונס , . ( 1951 לדעת הפונקציונאליסטים , "חברה" מעין זאת היא תוצר של התקופה האחרונה בתולדות האנושות . בתקופות קודמות היו המיבנים החברתיים מורכבים פחות , ובעלי אבחנה תפקידית פחות ברורה בין חלקיהם השונים : לדוגמא , לא היתה בעבר אבחנה ברורה בין הכלכלה , החינוך וחיי המשפחה - כל התפקידים הללו בוצעובמיסגרתאחת ויחידה-המשפחה . ה"החברה" בת ימינו היא תוצר של תהליך אבולוציוני ממושך , אותו מכנים הפונקציונאליסטים תהליך "מודרניזאציה . " לדעתם רק חברות מועטות בימינו הן "מודרניות" לכל דבר - מרבית החברות הינן עדיין "מסורתיות" במידה זו או אחרת , ומצויות בשלבים שונים של התפתחות לקראת "מודרניות . " תהליך "מודרניזאציה" זה מושג בעיקר על ידי התפשטות דפוסי פעולה "מפותחים" מהמחנה האחד לשני . תהליך זה סופו שיביא את החברות המסורתיות ל"רמת התפתחות" דומה לזאת של החברות המודרניות ( אייזנ
|
|