|
|
Page:1
פרק ראשון הסוציולוגיה והשאלה העדתית מי שרוצה לשנות את מערכת היחסים בין מזרחים ואשכנזים בישראל כפי שהיא כיום , חייב להתחיל בניתוח מערכת זאת . עליו להגיע להבנת הדרך בה נוצרה מערכת היחסים , ולידיעת המרכיבים המרכזיים שלה כיום . רק לאור ניתוח כזה ניתן לערוך בחינה משמעותית של הדרכים השונות לשינוי המצב . ניתוחים של יחסים בין עדתיים צצים לאחר שהופכים יחסים אלה להיות בעייתיים , אם מבחינה פוליטית , אם מבחינה כלכלית ואם מבחינה חברתית . כך היה הדבר בארצות אחרות , וכך הוא גם בישראל . פוליטיקאים , עיתונאים , מנהיגי ארגונים עדתיים ומדעני חברה מנסים להסביר את הרקע לבעייה העדתית , ולהציע לה פתרונות . מבין כולם , מדעני החברה בכלל , והסוציולוגים בפרט , הם אלה אשר חיברו את הניתוחים המקיפים ביותר . מחד גיסא הושפעו ניתוחים אלה מאוד מן ההסברים הרווחים בחברות בהן נכתבו . מאידך גיסא השפיעו ניתוחים אלה , משעה שנכתבו ופורסמו , על הדיעות הרווחות בחברה באשר לבעייה העדתית . כיום , לא ניתן להתחיל ניתוח של הבעייה העדתית במקום כלשהו מבלי להתייחס תחילה אל ההסברים הסוציולוגיים הקיימים , באשר אלה , כאמור , גם משקפים וגם מעצבים את ההסברים הרווחים בחברה בכללותה . גם בישראל נודע לסוציולוגיה מקום מרכזי בנסיונות להבין את היחסים הבעייתיים בין העדות היהודיות המרכזיות - המזרחים והאשכנזים . סוציולוגים ישראליים החלו להתייחס לשאלה בתקופת העלייה ההמונית לאחר קום המדינה , כאשר צצו בעיות ה " קליטה" הראשונות . הם הושפעו ביותר מן הדיעות שרווחו בארץ באשר לטיבם של העולים החדשים בכלל , והמזרחים בפרט , ובאשר לטיב ההבדלים בינם לבין הותיקים . ההסברים הסוציולוגיים עצמם השפיעו על הדיעות שהלכו והתגבשו בארץ באשר לטיב היחסים המתהווים בין שתי העדות . מן הראוי לציין במיוחד את השפעת הסוציולוגיה על המימסד בארץ בכל הנוגע לדרכי הטי פול בבעייה העדתית . לאור כל אלה , ברור כי עלינו להתחיל את ניתוחנראנו בהתייחסות לגישות הסוציולוגיות הרווחות בארץ באשר למערכת היחםים בין מזרחים לאשכנזים . עלינו לבדוק האם הן מציעות הסברים הולמים למצב הנוכחי , והאם הן מצביעות על דרכים שתבאנה לשיפור יסודי בו . עלינו לבדוק גם האם קיימת גישה סוציולוגית המציעה הסבר הולם יותר למצב שנתהווה בארץ , ואשר תצביע על דרכים שונות , וטובות יותר , להבאת שיפור יסודי .
|
|