|
|
Page:11
מקשים עליו ליצור קשרים יציבים עם אנשים אחרים . בכך נידון האדם לריחוק ולזרות מתמידים . באחד משיעורי בישיבה על משנתו של הרי"ד נשאלתי על ידי אחד הבחורים r "מפני מה כשאני יוצא משיעור במשנת הראי"ה אני יוצא שמח ומאושר , כאילו נפתחו שערי רקיע לכבודי , ואילו כשמסתיים שיעור במשנת הרי"ד אני יוצא עצוב ומדוכא . " ? תחושת הבטן הזו מבטאת שני דברים . קודם כול , בשאלה זו מתבטאת התחושה הטבעית בדבר ההבדל בין משנת הרי"ד למשנת הראי"ה . אף ששתי המשניות אינן מצויות בשני קצוות מנוגדים , ויש קרבה מסוימת ביניהן , אין ספק כי תחושה זו משקפת הבחנה אמוציונלית חדה . לא די שהרי"ד אינו רואה בעיה בתחושת הניכור הפנימי שהאמונה יוצרת , אלא הוא מבקר את מי שלא חש אותה , ורואה באמונתו רגש רדוד . מהשאלה שציטטנו עולה גם עניין נוסף , והוא העדפתם של רוב הלומדים לעסוק במשנה משמחת , ולא במשנה היוצרת מועקה . המועקה נוצרת מתפיסת מעמדו הטרגי של האדם , הנובע מהמורכבות הדיאלקטית המחייבת תנועה מתמדת בין קטבים . אולם , תחושות אלו אינן פוטרות את הלומד מלהיחשף לעוצמות המיוחדות , הנולדות דווקא מכוח התנועה הדיאלקטית . בשנים האחרונות חלו מעט שינויים במעמדה של משנת הרי"ד . ראשית , תורגמו לעברית מאמריו , הספדיו , מסות שכתב וקטעים מתוך משנתו . ההוצאה לאור של המחלקה לחינוך ולתרבות יהודיים בגולה פרסמה מאמרים רבים של הרי"ד . ר' משה קרונה פרסם בעיתון הצופה מדרשותיו ומשיחותיו , הרב פ' פלאי פרסם את דרשות התשובה של הרי"ד בפנים אל פנים , וד"ר א' סטריקובסקי הביא נופך ממשנת הרי"ד בדפים לתרבות תורנית . העולם האקדמי עסק במשנת הרי"ד בהרחבה , וחיבורים רבים העוסקים בה יצאו לאור , ביניהם מאמרים שפורסמו בכתבי עת שונים , ואף שני ספרים - ספר היובל לכבוד הרי"ד , ואמונה בזמנים משתנים - שכינסו מאמרים רבים העוסקים במשנתו . חלק מן השינוי יש לתלות בעליית תלמידיו לארץ ישראל , שהביאו עמם את משנתו הרעיונית . ביניהם יש לציין את מו"ר הרב א' ליכטנשטיין , את פרופ' ד' הרטמן ואחרים , שהחלו ללמד את משנתו בסביבה תורנית . תלמידי ישיבות מחו"ל שנקלטו בישיבות ההסדר , והפכו לחלק מן
|
|