|
|
Page:12
הנשימה והתהודה ועל אותו " הטון הטבעי" ( וסביבתו . ( הוא חיבר תרגילים , מעין דקלומים מחורזים הכתובים בקצב מדויק וקבוע ; בכל תרגיל הוא התמקד באחד ההגיים או בצירופי הגיים מוגדרים ומוגבלים . הדקלום מתבצע בקצב אחיד תוך כדי שימוש במנעד צלילי הדיבור והקפדה על צליל יציב , על זרימה קולית ונשימתית טובה ועל הפקה טובה של ההגיים החוזרים . לפני העיסוק בכל הגה עמד היי על תכונותיו , על האופן הנכון של הפקתו ועל הקשיים שעלולים להיווצר הן בהפקה עצמה של ההגה , הן בקשרים שבין ההגה לבין הגיים אחרים . נוסף על כך הוא ניסה למצוא תכונות אימננטיות , כלומר תכונות הבעתיות ומשחקיות הטבועות בהגיים עצמם או בקבוצות הגיים מסוימות . היי סבר כי אמצעים הבעתיים אלה הם אוניברסליים . לדעתי , מסקנותיו של היי מתאימות להגיית השפה הגרמנית ויכולות לעזור לאלה המבקשים לבצע שירים אמנותיים בשפה זו . עם זאת לכל שפה יש היגיון פונטי-הבעתי משלה , ולכן רק חלק מחוקיו של היי מתאימים לשפה העברית . התרגילים שכתב היי התאפיינו לא רק בהתמקדותם בהגיים , אלא גם בשעשוע הרב שאפשר להפיק מהם במהלך התרגול ( וזאת למרות המכניות הקצבית שלהם . ( הודות למשחקיות ולגיוון ההבעתי והתוכני שלהם היו התרגילים האלה עד מהרה לבסיס מוצק לבניית יכולת ההגייה , הזמרה והדקלום , כמו גם לשכלול יכולת ההבעה המשחקית , האמנותית והרגשית בעת הביצוע . לאחר שסיים היי לעסוק בפרוטרוט בהגיים למיניהם , הוא עבר לעקרונות הדיבור האמנותי הפומבי . הוא עסק בהדגשות הנכונות ובהטעמות של כל מילה , משפט וקטע , כמו גם בבניית קצב הדיבור הנכון אשר יוצר את ההבעה 4 מורתי הראשונה לפיתוח קול , לולה שנצר , הושפעה משיטה זו ; עם זאת היא טענה 5 הכוונה היא לצד האסתטי של הדקלום או הקריאה ( רציטציה , ( לא לרטוריקה .
|
|
|