|
|
Page:11
בתקופת אוגוסטינוס השתייכו , הן הצפון והן הדרום , לעולם אחד , ובו כתבו ודיברו לאטינית טובה , שאותה הגו האפריקנים בהטעמה אזורית בולטת . צפון אפריקה סיפקה לאיטליה הרבה מתבואתה . הפלגה של קיץ מקרתגו או היפו לפוטיאולי ( פוזואולי ) או אוסטיה , היתה מסע ימי קצר שערכו מספר ספינות מדי שבוע , והקשר עם איטליה היה תכוף וקל . העושר של אפריקה הרומית עלה לעתים קרובות על זה שנמצא באיטליה אפילו בקרב משפחות אמידות , ולפרובינקיות האפריקניות היתה תחושה עזה של עצמאות ושל רצון להחליט בעצמן . אפריקה הרומית הוציאה מקרבה סופרים בולטים ; במאה הראשונה כתב מאניליוס מדריך בחרוזים על אסטרולוגיה ; במאה השנייה היה פר 1 נטו , מורו של הקיסר מארקוס אוךליוס ; אפוליאוס ממאדאורה , מחבר רב הצלחה לא רק של 'חמור הזהב' ( מטאמורפוסות ) על התערובת האופיינית שלו של מאגיה , דת ומין , אלא גם של ספרי עזר לפילוסופיה האפלטונית שהיו בעלי השפעה ממושכת ; אולום גליוס , מחבר לילות אטיקה - מעין קיצור שולחן ערוך לניהול שיחה מרשימה בסעודה חגיגית . בתקופת אוגוסטינוס היה מאקרוביוס , אשר הפירוש שלו על חלום סקיפיו ( הספר האחרון של על הרפובליקה לקיקרו ) הפך למקור מידע עיקרי למערב בימי הביניים על הפילוסופיה הנאופלטונית ; כמו כן , מארטיאנוס קאפלא , הפאגאני בעל המודעות העצמית , אשר חיבר , קרוב לוודאי אחרי ימי אוגוסטינוס , את נישואי פילולוגיה ומרקוריוס , כדי ללמד את קוראיו את יסודות שבעת מדעי הרוח ולהראות כיצד השקידה עליהם יכולה להעלות אדם למרומי השמים . במשך המאה השנייה הביאה פעולת הטפה נוצרית נמרצת בצפון אפריקה לכינון מספר רב של קהילות , אשר לשימושן תורגמו כתבי הקודש הנוצריים מיוונית ללאטינית . בין המצטרפים היו דמויות מזהירות , כגון טרטוליאנוס בסופה של המאה השנייה , יוצר אוצר המונחים של התיאולוגיה המערבית ואמן הפולמוס השנון נגד מבקרים פאגאניים ונגד מינים מסוכנים ; וקיפריאנוס , הבישוף הנבחר של קרתגו מיד לאחר הטבלתו ומי שהומת כמארטיר עשר שנים מאוחר יותר , בשנת , 258 בהיותו עומד בתוקף על קיום הטהרה הפולחנית של
|
|