|
|
Page:5
המדוברת בארץ ( בהגייה הספרדית ) וצלילי הערבית המקומית ( חשוב להבין הגדרה זו על רקע המציאות בתל אביב , במיוחד בשנות הארבעים של המאה ה , 20 בימים שהיתה עיר ים תיכונית קטנה , פתוחה אל חוף הים וצמודה ליפו ולכפרים ערביים שכנים רבים . ( ג . המוסיקה שיש לגבש בארץ ישראל חייבת להיות שונה לחלוטין מן המוסיקה של יהדות הגולה , ועיקרה ההשתלבות באזור הים תיכוני ( מכאן הכינוי 'סוויטה שמית . ( ' ד . ההוויה של החברה היהודית המתחדשת צמודה לעבר התנ"כי ולצלילי העברית בתנ"ך . ה . במציאות של חברה מתגבשת ולוחמת חייב המלחין להיות מגויס למען הקולקטיב ולפעול כשליח ציבור המנחה את החברה לקראת גיבוש סגנון מוסיקלי המבטא את הקולקטיב . על המלחין להימנע מכל הבעה של רגשותיו האישיים פרטיים . ו . במוסיקה הישראלית אין מקום לשימור המורשת האירופית , אך עם זאת עליה להיות שונה מהמוסיקה הערבית . עליה להגיע לסינתזה מורכבת בתהליך ארוך . בוסקוביץ , ' שניחן בסגנון כתיבה רהוט , הרבה לבטא את רעיונותיו במאמרים ובהרצאות , ומסוף - 1956 כמבקר המוסיקה של הארץ , לאחר פטירתו הפתאומית של דוד רוזוליו . . 2 לאומיות אינדיבידואלית . את הגישה הזאת הגדיר לראשונה אריך ולטר שטרנברג ( 1974-1891 ) בפתח מאמר שפרסם בכתב העת קצר הימים מוסיקה עברית : שאיפת היהודים למרכז חדש , פנימי וחיצוני כאחד , הביאה גם לידי בקשת תרבות יהודית חדשה . בתחום המוסיקה נתעוררה מחלוקת על דבר האםתיטיקה של היצירה היהודית לעתיד לבוא , ולא מעטים הם החכמים המנבאים מראש מה תהא צורתה לפרטי פרטיה . אלא שהם מסיחים את הדעת , שאין הרצון מועיל כאן , כל זמן שלא ניתנה האפשרות לבוא לכלל דעה מוסיקלית אחת . כמה מאושר הוא הצרפתי או האנגלי הנשען על מסורת מוסיקלית שמתייצב לפני קהל שומעים המרשה לו להיות כמות שהוא באמת . וכנגד זה , מה הוא מצבנו אנו ? קומפוניסטים מכל ארבע כנפות הארץ , בני אסכולות שונות , מוצאים לפניהם קהל שומעים המחולק לחלקים הרבה , וכל חלק יש לו טעם מיוחד משלו ותביעות מיוחדות . במצב זה מוטלת , לדעתי , על הקומפוניסט חובה אחת : אין לא להשגיח כלל בדבר אם דורשים ממנו פולקלור ארצישראלי , או נגינת בית הכנסת , או מנגינות מקושטות בנעימות רוסיות , אלא עליו ללכת בדרכו הוא ולדבר בשפה שלו הנובעת מתוכו . גישה זו ביטא גם יוסף טל ( יליד ( 1910 בריאיון מפורט עם המלחין האמריקני רוברט פליישר " . טל טען כי ישיבתו הארוכה בארץ , היותו דובר עברית ועצם העובדה שהוא חי את המציאות הישראלית - כל אלה מגדירים את יצירתו כ'ישראלית . ' . 10 מוסיקה יהודית , , 1938 עמי י"ד . את החוברת הכפולה היחידה של כתב העת הוציא 'המרכז העולמי למוסיקה יהודית בארץ ישראל' בשנת . 1938 ראו ; Philip V . Bohlman , The world Centre for Jewish Music in Palestine , Oxford 1 992 Robert Fleisher , Twenty Israeli Composers : Voices of a Culture , Detroit , MI 1997 , pp . . 11 72 ff .
|
|