|
|
Page:3
4 הפרק . ' לעומתו ציין דוד רוזוליו את 'הניב היהודי הבולט ביצירה . כאן לא השתמש שטרנברג בשום מנגינה עממית , לא יהודית גלותית ולא ארצישראלית . יצירה זו היא חפשית לגמרי , פרי דמיון במעופו , ובנעימותיה ובהרמוניזציה נמצאים יסודות בולטים מאוד , הקרובים 5 בהרמוניה שלמה עם הטכסט התנ"כי שעליו בנויה היצירה . ' שני המבקרים ראו בקשר בין 'תנ"כי' לבין 'מזרחי' נתון שאין עליו עוררין , אך היו חלוקים בדעתם באשר לסמיוטיקה המוסיקלית המבטאת קשר זה . המחלוקת נבעה מעצם הפרדוקס שבסיטואציה עצמה : הציבור , שייצגו אותו מבקרי מוסיקה , פובליציסטים והוגי דעות , דרש מהמלחינים לתרום ביצירותיהם לגיבוש סגנון מוסיקלי שנקרא בתחילה 'יהודי חדש' ולאחר קום המדינה 'ישראלי . ' ואולם , איש מהם לא היה מסוגל להגדיר את מאפייניו המוסיקליים של הסגנון הנכסף באופן שיהיה מדויק יותר מהגיגים מעורפלים כגון 'מזרחי שלא יהיה מזרחי יתר על המידה , ' וכך נשפטו המלחינים לפי מידת התקדמותם לקראת מטרה שאיש לא ידע להגדירה . סיבה מרכזית לערפולו של אידאל ה'מזרחיות' היה מעמדן של המוסיקה הערבית ושל תרבות המוסיקה המזרחית של עדות המזרח בארץ . עשרות שנים התקיימה בארץ תרבות עשירה של ביצועי מוסיקה ערבית , אמנותית ועממית בנתק גמור מחיי המוסיקה המערבית ששלטה בקונצרטים הממוסדים . שתי התרבויות התקיימו זו לצד זו במערך הידוע בתחום האנתרופולוגיה כ'קומפרטמנטליזציה' . ( compartmentalization ) הניסיון הראשון לגשר ביניהן היה בתחום המחקר , תחילה בעבודתו החלוצית של א"צ אידלםון "( 1921-1907 ) ולאחר מכן בעבודתם של רוברט לכמן ואדית גרזון קיוי , שהחלו במחקרם בשנת , 1935 ושל ממשיכיהם , כגון אמנון שילוח , שמחקריהם מתנהלים עד היום הזה . אולם עבודה זו , חשובה ככל שתהיה , הוגבלה לחוג חוקרים מצומצם ביותר . הניסיון החלוצי הראשון ליצור קשר יצירתי וביצועי בין שני עולמות התרבות הללו היה בהופעותיה של הזמרת ברכה צפירה , ( 1990-1910 ) חלוצת ביצועי הזמר של עדות המזרח והשיר הערבי על בימות הקונצרטים הממוסדים בארץ . במקרה זה יזם המזרח את הקשר עם המערב . החל משנת , 1939 לאחר שמונה שנים של הופעות עם הפסנתרן המאלתר נחום נרדי , הזמינה ברכה צפירה עיבודים לשיריה אצל מרבית המלחינים בארץ , כשהיא דורשת במפורש כי העיבודים ייועדו לכלים מערביים בלבד . בהופעותיה הרבות ברחבי הארץ ובמצרים ליוו אותה בנגינתם הרכבים קאמריים של חברי התזמורת הפילהרמונית או המלחין פאול בן חיים בפסנתר . לשיא הצלחתה הגיעה צפירה בהופעותיה בקונצרטים הסדירים של התזמורת הארץ ישראלית ( לימים התזמורת הפילהרמונית הישראלית . ( עם זאת , ברכה צפירה סיפרה בזכרונותיה על ההתנגשויות המתמידות שאירעו בינה לבין הנגנים , חברי התזמורת הארץ . 4 דבר , . 23 . 2 . 1939 . 5 הארץ , . 2 . 1 . 1939 . 6 לדיון מפורט דאו : ישראל אדלר , בתיה האייאד ואליהו שלייפר ( עורכים , ( ספר אברהם צבי אידלסון , ה , ירושלים . 1986
|
|