sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:7

המוסרי . ג'פרסון נהג לנסח זאת כך : 'הטבע נטע בלבנו אהבה לאחרים , תחושת חובה כלפיהם , אינסטינקט מוסרי . [ ... ] הבורא לא היה אלא אומן כושל , אילו התכוון לעשות את האדם ליצור חברתי בלי לטעת בו נטיות חברתיות . ' רעיון זה , טיעון האומן שאינו כושל , חוזר שוב ושוב בכתביו של ג'פרסון , והוא מכיל את שני הבטחונות הסקוטיים לסדר המבוסס על שחרור היצר : יש הרמוניה קבועה מראש , תוכנית אב שהתאימה את הטוב הפרטי והציבורי זה לזה ; ויש סנטימנט מוסרי המבטיח משהו מעבר לכך שהאינטרס הפרטי אינו מזיק לכללי : הוא מבטיח התכוונות לטוב , 'נטיות חברתיות' בלב הדיספוזיציה הנפשית שלנו . השקפתו של מדיסון , הראליזם הפסימי של קונפליקט מתמיד , השפיעה יותר מכל עמדה אחרת על עיצוב שיטת הממשל האמריקנית . מדיסון חיבר את החוקה של ארצות הברית , ועד לעצם היום הזה היא לא רק תבנית היסוד של המוסדות , אלא גם עמוד תווך בדת האזרחית של האמריקנים . הילה של קדושה זוהרת סביב החוקה האמריקנית , כבר כמעט מאתיים וחמישים שנה . אבל אם מדיסון תכנן את היסודות המוסדיים , ג'פרסון האידאליסט , ' החולם' בפי יריביו הפוליטיים , מחבר הצהרת העצמאות , נשאר מנסחו של האופק האוטופי בדמיון הפוליטי של ארצות הברית . תנועות אידאליסטיות לשינוי חברתי , ודאי המוצלחות ביניהן - התנועה למען זכות הצבעה לנשים , המלחמה בעבדות , 'התנועה לזכויות האזרח' בהנהגת מרטין לותר קינג ג'וניור - כולן נשבעו בשמו של ג'פרסון ותלו את מטרותיהן בהצהרת העצמאות . מרד הסטודנטים של שנות השישים אינו יוצא דופן במובן זה . בעולמו ההרמוני של ג'פרסון יש מעט מקום לממשל . מאחר שההרמוניה היא טבעית , ויצר לב האדם טוב מנעוריו , הממשל , הניסיון להתערב בהרמוניה הטבעית , הוא מה שמשחית את הסדר החברתי האוטופי . לממשלה יש אפוא תפקיד פרדוקסלי : היא צריכה ( ובעניין זה ג'פרסון שואב גם מג'ון לוק < לא לפלוש לתחומו של היחיד , לא להפקיע מן היחיד חירויות כדי לשמור על טובת הכלל , אלא דווקא לשמר את היחיד במצב החירות . הממשל שומר לא רק על יחידים זה מפני זה , אלא גם מפני פלישה של הציבורי לתחום היחיד . האזרחים יהיו נאמנים במידה מרבית לצורת שלטון כזאת , כפי שטען ג'פרסון בנאום הכניסה לתפקיד הנשיא בקדנציה הראשונה שלו . האזרח יראה אינטרס אישי יסודי בהגנה על מערכת החוקים השומרת על חירותו . על משטר כזה , חשב ג'פרסון , להיות קודם כול מצומצם מאוד . השלטון הטוב ביותר הוא זה המושל במידה הקטנה ביותר . הוא נוצר לא כל כך כדי למשטר את החברה > אם כי ג'פרסון היה פוליטיקאי במידה מספקת כדי לזכור שיש לו גם תפקידים כאלה , ( אלא כדי לטפל בצרכים המשותפים . פירמידת הממשל , מן הרמה המקומית דרך המדינות ועד לרמה הפדרלית , היא סדרה של אמנות חברתיות ספציפיות : כשם שאזרחי העיירה מתאגדים כדי לבנות בית ספר ולשלם למורה , לבנות גשר , או לסלול דרך , כך הממשלה הפדרלית היא . 4 מצוטט אצל : Yehoshua Arieli , Individualism and Nationalism in American Ideology , . Cambridge , MA 1964 , p . 134 הרעיון הזה , בשינויי ניסוח קלים , חוזר שוב ושוב בכתבי ג'פרסון .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help