|
|
Page:6
הוא שיבטיח הרמוניה חברתית . כך ניסח זאת שותפו האידאולוגי של ג'פרסון בתקופת המהפכה , תומס פיין : 'האדם , לולא הושחת בידי ממשלות , הוא מטבעו ידיד של האדם / 2 לעומתה האסכולה המדיסוניאנית , אסכולת הקונפליקט המבוקר , הניחה שתנאים של חופש דווקא ייצרו אי שוויון וקונפליקט , ותפקידה של הממשלה הרפובליקנית הוא לשמור על כללי המשחק של הקונפליקט הזה . חשוב להדגיש : לשמור על כללי המשחק , אבל לעולם לא לדכא את הקונפליקט , מכיוון שעצם הקיום של ריבוי אינטרסים מתחרים הוא זה שאמור להבטיח את החירות . הריבוי והפיצול , ההתנגשות המתמדת בין קבוצות אינטרסים הם המבטיחים ששום קבוצה לא תוכל להשתלט על המרכז ולנכס לעצמה את הכוח הפוליטי . אבל יש משותף חשוב לשתי האסכולות . שתיהן ביקשו לכונן את הממשל על סמך מהפכה עמוקה במחשבה המוסרית : הסדר יהיה מבוסם על שחרור היצר ולא על ריסונו . בעולמו של מדיסון שחרור היצר ייצור איזון דינמי בין רצונות מתחרים , קונפליקט מתמיד שהממשל יתחזק , יאפשר ויגביל . לעומת זאת , בעולמו של ג'פרסון שחרור היצר הפרטי ייצור הרמוניה , לא קונפליקט . יש לכך , על פי ג'פרסון , שני טעמים , ואת שניהם הוא שאב ממוריו , אנשי הנאורות הסקוטית . הטעם האחד הוא 'מערכת החירות הטבעית' של אדם סמית , המוכרת לנו בשם עקרון 'היד הנעלמה . ' לפי השקפה זו , יש הרמוניה קבועה מראש בין כל הרצונות הפרטיים . בעולם הכלכלי הווסת המכונן אותה הוא השוק החופשי ( אבל הדימוי הכלכלי הזה , חשוב להדגיש , היה אצל ג'פרסון מקרה פרטי להרמוניה רחבה יותר בשאר תחומי החיים . ( ההיצע והביקוש לא רק קובעים את ערכן האמיתי של סחורות ( על פי מידת הרצון הממשי של בני אדם להשיגן ) - הם גם מווסתים את המוטיבציה לייצר , מתעלים את השאיפה האישית של כל יחיד לכיוון המשתלם ביותר , כלומר לאפיק של פעילות בעלת ערך ורצויה לשאר חברי הקהילה . ביסוד השקפה זו עומד מה שההיסטוריון כריסטופר לש קרא לו 'הרהביליטציה המוסרית של היצר . ' שחרור היצר מקדם את התועלת הכללית . דיכויו מעכב אותה . זו מהפכה לא מבוטלת במחשבה על מוסר : היצר נהפך לסוכן של הטוב , ואילו הריסון הוא המשבש את ההתנהגות המוסרית . אבל גם אצל סמית וגם אצל ג'פרסון יש תפס ביטחון נוסף להנחה שהשחרור לא יוליד את מצב הטבע האלים של הובס . זהו 'הסנטימנט המוסרי' או 'החוש המוסרי' כלשונו של אבי הרעיון , מורו ורבו של םמית , פרנסיס האצ'סון . על פי הנאורים הסקוטים , ההתנהגות המוסרית אינה נשענת על חוזה או על חישובי תועלת ועל אינטרס עצמי נאור , וגם לא על אמונה בציווי דתי או על פחד מפני הריבון . יש בנו נטייה טבעית , רגשית , לסלוד מעוול . בשל נטייה זו , מתוך האמפתיה לכאבו של הזולת , אנחנו מבקשים למנוע עוול ולעודד את הטוב Eric Foner , Tom Paine and Revolutionary America , New York 1976 , p . 91 . 2 . 3 האלמנט הזה במחשבתו של מדיסון הוא תשובה להנחה המקובלת של בני הזמן , הקביעה של מונטסקיה שממשל רפובליקני יכול להתקיים לאורך זמן רק ביחידה פוליטית קטנה , דוגמת הפוליס היוונית או עיר המדינה האיטלקית מתקופת הרנסנס , שם מכירים האזרחים זה את זה פנים אל פנים .
|
|