sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:4

מהו המצב כיום , לאחר השואה , לנוכח קיומה של מדינת ישראל ובעיצומו של תהליך האינטגרציה הכללית של היהודים בארצות המערב החופשיות ? כדי לרדת לשורשי מהותו של 'הכלל היהודי' בימינו אלה מן הראוי לבחון אותו במושגים הסוציולוגיים והתרבותיים שתפסו מקום מרכזי במחשבה ובהיסטוריוגרפיה של ימינו , ולעמתם עם ההנחה הרעיונית המסורתית המכירה בקיומם של היהודים כ'עם עולם . ' מנקודת המבט הדובנוביסטית , דומה שאפשר לומר ללא היסוס כי היהודים הקדימו כמה התפתחויות גלובליות המאפיינות את החברה המודרנית . הם היו המובילים ביצירתה של התפוצה המודרנית העל לאומית ( Transnational Diaspora ) והעל מדינתית . אמנם מדינת אם משלהם לא היתה להם , אך בין התפוצות היהודיות בארצות השונות התקיימה מערכת יחסים מגוונת . לאחר קום המדינה היה הקשר בין מדינת ישראל לבין תפוצות ישראל לדוגמה מובהקת של קשרים בין מיעוטים אתניים למדינתם הלאומית . היהודים הצליחו לקיים מסגרת קולקטיבית רב תרבותית בדרגת גיוון ששום אומה אחרת לא הגיעה אליה . אולי מפני שהרב תרבותיות היתה ליהודים מציאות חברתית אובייקטיבית , ובה בעת התקיימה בהם התחושה של 'כלל ישראל' כתודעה קולקטיבית סובייקטיבית בעלת גוונים אידאולוגיים . שתי תופעות אלה הביאו ליצירת מעין קונפדרציה וולונטרית של קהילות ומרכזים יהודיים שהיו קשורים זה לזה בקשרים בתחום העזרה הכלכלית , הסיוע המדיני וההשפעות התרבותיות . על בסיס זה נבנה הכלל היהודי 'המדומייך - אם נשתמש בפרפרזה להגדרה הנפוצה של בנדיקט אנדרסון בדבר 'קהילות מדומיינות' imagined Communities ) -לא דמיוניות אלא מדומיינות . ( מבחינה זו , לנוכח הפלורליזם הרבגוני שאפיין את ההוויה הקולקטיבית היהודית בעולם , הרי היהודים ב'דמיונם , ' כלומר בתודעתם , הפכו את עצמם ל'כלל ישראל . ' מובן ש'קהילה' זו כלל לא היתה דמיונית או בלתי מציאותית , ממש כפי ש'קהילות מדומיינות' של לאומים אחרים היו מציאותיות בהחלט . הקהילה היהודית המדומיינת צצה על רקע מציאות היסטורית , פוליטית , כלכלית ותרבותית ייחודית . עם זאת , בהיותה גלובלית - בגלל פיזורם של היהודים - לא היה לה אותו בסיס טריטוריאלי , כלכלי ותרבותי משותף שהיה לעמים אחרים אשר בנו את זהותם הלאומית . לכן , התודעה הקולקטיבית המדומיינת האמיתית של היהודים היתה חזקה יותר ממקבילותיה אצל עמים אחרים . יוצא מכאן כי ככל שגברו והעמיקו השינויים החיצוניים והפנימיים שהתחוללו בחברה היהודית במאה השנים האחרונות , ובייחוד לאחר השואה , כן עלתה חשיבות התופעה הקולקטיבית של 'כלל ישראל . ' על רקע זר , הועמד 'כלל ישראל' בעבר , ובמיוחד בהווה , במבחן השפעתן של שתי מגמות התפתחות שונות : האחת צנטריפוגלית , השואפת ל'דה קונסטרוקציה' היסטורית שלו , והשנייה צנטריפטלית , הנאבקת בדרכים שונות לחוק את קיומו על בסיס התנאים החדשים והמשתנים תדיר . המגמה הצנטריפוגלית היא בעלת אופי אוניברסליםטי מובהק מבחינת מכלול הערכים והעקרונות הרעיוניים שלה . היא שוללת כל ייחוד לאומי ואפילו אתני יהודי . היא מכירה בלגיטימיות של הדת היהודית המקשרת בין מאמיניה בעולם , אך שוללת כל קשר לאומי ביניהם . מבחינתה , היהודים בכל מקום בעולם , לרבות במדינת ישראל , הם אזרחים שווי

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help