|
|
Page:3
לחקר החינוך חדרה השפעתם של תהליכים אלו בראשית המאה ה 20 באמצעות שתי אסכולות שחיזקו זו את זו : מחד - הטיילוריזם , שהפך לפולחן המדידה והיעילות , במיוחד בתחום החינוך בארצות הברית ובצרפת , והולבש במחלצות של גישה פילוסופית שבתשתיתה הערכית עמד הפוזיטיביזם של אוגוסט קומט Auguste ) , ( Comte ומאידך - האסכולה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה , שחיזקה התפתחות זו . בתחומים השונים של חקר החינוך נעשו מאמצים רבים לראות את האדם כעומד 'מחוץ' למציאות האנושית ומעריך אותה הערכה אובייקטיבית , והחלה תקופת המדידה שהביאה לתנופת הפיתוח של סקרים ומבחנים סטנדרטיים . המדידה הפכה לחזות הכול והשפיעה על הגדרת מטרות החינוך ועל הערכת תפוקותיו . ואולם , כל האמצעים הללו לא הצליחו לבטל את תפקידו של ההיסטוריון החוקר , הבוחר את נושאי המחקר , מגדיר את השאלות ומפרש את הממצאים והמדידות , ולא עוד אלא שמתודות אלו עצמן היוו התערבות בתופעה הנחקרת . הבעייתיות של האובייקטיביות נותרה כשהיתה . ברמה הפילוסופית התמקד הריון ב'ייצוג הדברים כפי שהם באמת' בשני מישורים - האונטולוגי והאפיסטמולוגי - בגלותו את הפרדוקס שבשאיפה להגיע לידע אובייקטיבי אבסולוטי . שהרי כדי להגיע לאובייקטיביות מוחלטת על החוקר לשלב את הפרספקטיבה של אדם מסוים בתוך העולם עם תפיסה אובייקטיבית של אותו עולם עצמו , הכולל את אותו אדם על תפיסותיו , המתבונן בעולם ובעצמו בתוכו . התוצאה אינה אינטגרציה בין הפרספקטיבה הפנימית לזו החיצונית אלא מתח מתמיד בין טיפוסי התפיסות השונות הללו , שאינן מתיישבות בקלות זו עם זו . אמנם , כפי שטוען נאגל , במצב מסוים ניתן להתעלות מעל התפיסה האישית הייחודית , לפתח מודעות מורחבת ושלמה יותר של העולם ובדרך זו להגיע לרמה גבוהה יותר של אובייקטיביות . ואולם , יש להכיר במגבלות האובייקטיביות : כדי להגיע לאובייקטיביות עלינו לצאת מחוץ לעצמנו - דבר שלא ניתן לעשותו במלואו , אף שניתן להתנתק בהדרגה מנקודות המבט הראשוניות שלנו כדרך הכרחית לקידום הבנתנו את העולם ואת עצמנו . גישה זו מעצימה את חופש המחשבה והפעולה שלנו " . עם זאת , יש להכיר במגבלות האובייקטיביות ובסכנת 'העיוורון האובייקטיבי . ' עלינו לזכור כי יש דברים בנו ובעולם שלא ניתן להבינם כראוי מעמדה אובייקטיבית מקסימליסטית . ניתוק מן הפרספקטיבות האישיות הייחודיות מוביל ל'מבט משום מקום . ' הסובייקטיביות של המודעות אינה ניתנת לביטול ולא רצוי לבטלה . אמנם יש . F . W . Taylor , The Principlesof Scientific Management , New York 1911 . 8 דיון בנושא ראה : רחל אלבוים דרור , 'שלוש אסכולות בתורת המינהל ומינהל החינוך , ' בתוך : רחל אלבוים דרור ( עורכת , ( מדיניות ומינהל : תאוריה ויישומים בחינוך , ירושלים , 1986 עמ' . 80-63 . 9 לדיון בעיוותים שיצרו התפתחויות אלו בהגדרת מטרות החינוך ובהערכת תפוקותיו ובהשפעתן עליהן ראה : R . E . Callahan , Education and the Cultof Efficiency , Chicago , IL 1962 T . Nagel , The View From Nowhere , Oxford 1986 , pp . 3-4 . 10 . 11 שם , עמ' . 7-6
|
|