|
|
Page:5
את המודיעין למחלקה , לאגף עצמאי . עד אז היינו מחלקה באג"ם . לא קיבלנו מבן גוריון הרבה תגובות . לכל היותר היה מטלפן נחמיה [ ארגוב ] המזכיר שלו . הוא היה אומר : 'הזקן' ( היינו קוראים לו 'הזקן ( ' אומר כך וכך , הזקן רוצה כך וכך . מצד שני , בשבילנו במודיעין ובשבילי אישית בן גוריון היה הפרסונליזציה של ישראל , כפי שקלאוזוביץ קבע שהמלך הוא פרסונליזציה של המדינה . במשטר דמוקרטי יש לאנשי צבא בעיה מבחינת הנאמנות . הם חוששים שמא - וזה היה בולט מאוד בגרמניה של ויימאר - הממשלה היא נציגת המפלגה , או אינטרס סקטוראלי , ולכן יש אז נטייה לצבא לראות את עצמו כמגלם המדינה . לי , בתור איש לא מפלגתי , מעולם לא היה ספק שבן גוריון מייצג את המדינה . לכן , השיקולים שלו היו רק שיקולים של טובת המדינה . הוא יכול לטעות , ואני יכול להתווכח אתו , והוא היה פתוח לוויכוח זה , אבל השיקול שלו הוא לא שיקול סקטוריאלי . אז אין לך בעיה מבחינת הנאמנות . בשבילי בן גוריון גילם את המדינה בלי שום ספק . שאלה : למרות שבן גוריון , לדעתך , לא ייצג שום אינטרסים סקטוריאליים כלפי הצבא , ידוע שהוא , אולי בשנים שקדמו לכניסתך לאמ"ן , התעניין בהרכב המפלגתי של הפיקוד הגבוה וגם רצה להשפיע עליו . הוא השתדל להוציא אנשי מפ"ם ולהכניס אנשי מפא"י . הרכבי : אני מניח שהיו דברים כאלה . בתקופת שירותי , מ 1950 ואילך , לא חשתי בכלל בזה , מה גם שאני לא איש מפלגה . לי לא הייתה שום תחושה בנושא המפלגתי . אוזני לא הייתה כרויה לענייני פנים , הייתי עמוס בעיות בעבודה בענייני חוץ , וזה היה כל עולמי . לא כל מה שהרגשתי אז אני זוכר עכשיו . בכל זאת אני יכול לקבוע שלא נוצר אצלי שום משקע בנושא זה . הוא גם לא דיבר אתי אף פעם על כך . לא הייתי מעורב בעניינים פנימיים . אני חושב שאת זה הוא עשה יותר עם איסר [ הראל , [ שהעריך את נאמנותו ( הוא לא העריך כל כך את השקפותיו הפוליטיות הגדולות במדיניות חוץ . אולי העריך את ידיעתו בענייני פנים , ואני מניח בצדק . ( איסר היה איש נאמן , רב ניסיון ובעל הבנה בדברים חשובים מאוד , אבל לא בהערכת המודיעין . המוסד לא עסק בענייני מודיעין . לא היו לי הרבה מגעים ישירים עם בן גוריון , כי בתפקידי ( סגן ראש אמ"ן , תקופת מה ממלא מקום ראש אמ"ן , ושנה שלמה לאחר מכן - בערך בשנת - 1953 ראש אמ"ן ) הייתי כפוף בדרך כלל לרמטכ"ל ודרכו לשר הביטחון . עם זאת היו בינינו מגעים . הרושם החשוב ביותר שהיה לי ממנו הוא שהדברים שאני מגיע אליהם על סמך עמל רב של עיון במסמכים , הוא מגיע אליהם בקפיצת הדרך , באינטואיציה . הוא היה אדם נעים מאוד במגע , אבל הוא לא היה אדם שחושף את עצמו , ודאי לא בפני . הוא הלא היה בעל ניסיון היסטורי גדול , ואני הלא הייתי איזה 'צוצ'יק . ' היחס אמנם היה מצוין . זאת אני יכול להגיד לכם , הרי עבדתי עם בן גוריון ועם שרת .
|
|