|
|
Page:4
שהתעקשה לשמר את תכניה , אורחותיה וממסדיה , ולמאבק העיקש שהיא ניהלה כדי להשרד מבלי להסתגל יוחס מעמד מאפיין של 'לאקציה . ' אף על פי כן , קל להווכח כי במהלך ההשתנות התרבותית , החברתית והמדינית אחרי מלחמת העולם השנייה חל שינוי ביחס אל הדת , לרבות היחס אל גילוייה השמרניים ביותר . אכן , אפשר לקבוע כי אף שהשינוי מתבטא בין היתר גם במעבר של הדתות מעמדת מגננה לעמדת מתקפה , מקורו איננו בהסתגלות והתפשרות מצד הדת , אלא דווקא בשינוי מהותי שחל במהות של החילוניות , המאפשרת לדת להגדיר את מעמדה בתוך התרבות החילונית על פי הבנתה שלה הן את עצמה והן את המהות של החילוניות . התופעה היא כללית . היא מורגשת במעמדן של שלוש הדתות המונותאיסטיות הגדולות , היהדות , הנצרות והאיסלם , בכל אותו מגוון של תרבויות שדתות אלו עיצבו את זהותן לפני שהן נפתחו להשפעת המודרניזציה והחילון . לאחר אובדן של עמדות שליטה ותחומי חלות במשך תקופה ארוכה , ניכרת עכשיו התאוששות . המגננה נהפכה למתקפה ובמונחים של השפעה ושליטה הקשגים מרשימים למדי . הדבר בולט מאוד כארצות האיסלם , שקיבלו את תהליכי החילון והמודרנה בהשפעות חיצוניות זרות -,עתה האיסלם הפונדמנטלי חוזר לשלוט בהמוניו והוא הודף את החילון והמודרנה כיצוג של אימפריאליזם זר . עם זאת התאוששות הדת ניכרת גם בארצות הנוצריות שחוללו את תהליכי החילון בעצמן . דומה כי אפילו בארצות הקומוניסטיות לשעבר , . 4 הגדרת החברה המודרנית נזקקת ביסודה להבחנתה מן החברה שקדמה לה , החברה המסורתית דתית שהיא דחתה ( ראה ערך 'חברה מודרנית , ' האנציקלופדיה למדעי החכרה , ב , עמי . ( 409-406 ברור , אם כן , שמבחינתה הדבקות במסורת הישנה היא בבחינת נחשלות והמאמץ לחזור אליה הוא לאקציה . ההערכות האלה אומנם מאפיינות את הפילוסופיות והאידאולוגיות של המודרנה מראשית תקופת ההשכלה , והן נתחדדו מאוד בתנועות המהפכניות , בייחוד במרקסיזם . . 5 מנחם פרידמן מאפיין ומסביר תמורה זו במאמרו החשוב : "' מודל השוק" וההקצנה הדתית : ' ' טענתי היא , שלא במקרה מתפתחת תופעת ה '' חומרות" דווקא למן שנות החמישים . היא עולה על רקע עקירתה של היהדות הדתית המסורתית מ '' נופיה '' המסורתיים במזרח אירופה אל החברה המודרנית הפתוחה של המערב . כאן מצאה עצמה יהדות זו ב"מצב של שוק , " מצב שבו כל יהודי , כמו כל אורח אחר , יכול לבטא את דתיותו כרצונו ' ... ( בתוך : מ' כהנא [ עורך , [ בחבלי מסורת ותמורה , רחובות תש"ן , עמ' . ( 95 מאמרי הוא למעשה ניסיון לנתח ביתר הרחבה והכללה את הרקע והמשמעות של משפט המפתח הסוציולוגי היסטורי הנ"ל . . 6 ספרו הנ"ל של ורבלובסקי ח בהתמודדות המתחדשת של כל שלוש הדתות , הנצרות , היהדות והאיסלם עם תופעת החילון והמוןרנה מנקודת הראות התאולוגית המיוחדת של כל אחת מהן בפני עצמה ( לדיון באיסלם ראה שם , פרק , 'ד עמ' . ( 83-61 על ההתפתחויות באיםלם הפונדמנטליסטי בזמננו ראה : Seeds of a Post Khomeini Era ' , in : B . Rubin , W . Frankel ( ed . ) , Surveyof Jewish Affairs , London 1989 , pp . 68-83 ; R . H . ; Dekemejean , Islam in Revolution , Syracuse University Press 1985 ראה גם : ר' ישראלי , 'סאדאת בצילו של חומייני , ' גשר , שנה 4-3 , 25 ( תש"ם , ( עמ' . 50-41
|
|