|
|
Page:3
הגות ועיון היהדות האורתודוקסית ממודרניות לפוסט מודרניות אליעזר שביד מושג המודרניות כולל בגדרו את ממד ההשתנות הנובעת מהחשבת החידוש ליעד רצוי . אין להתפלא אפוא על כך שההשתנות תחול בסופו של דבר גם על ההבנה הכוללת של מושג זה עצמו . דומה כי אפילו בציון עובדה זו כבר אין הרבה חידוש : מושג המודרניות נשתנה מהותית במהלך דורנו , ואין לכך מדד טוב יותר מן השינוי שחל במעמד הדת אחרי מלחמת העולם השנייה . המתח הבעייתי בין דת למודרניות מעוגן אומנם בממד החילוני של המוךרנה , אולם חריפותו היתרה נבעה מההתנגשות המנטלית בין תפיסת ההתחדשות כערך במונחים של שכלול וקדמה ובין המסורתיות השמרנית האופיינית לדתות בכלל , ולדתות המבוססות על התגלות היסטורית מכוננת בפרט . אמות המידה של המודרנה קבעו מעמד מאפיין של נחשלות ופיגור לדת . 1 ההגדרה הסטנדרטית של מודרניות ; 'נהג לפי הזמן החדש , חדישות , צורה מותאמת למוךה האחרונה ; המודרניות נכרת בלבושו של האיש , בהשקפותיו , באורח חייו' ( א' אבךשושן , המלון החדש , ירושלים . ( 1962 . 2 השינוי שחל בהבנת מושג המודרניות אחרי המלחמה מתייחס מצד אחד למעבר מחברה תעשייתית לחברה 'טכנולוגית' ומצד שני לשינוי הקיומי ביחס האדם לסביבתו ולעצמו . הוא מתבטא בהשתגרות הביטוי 'פוסט מודרניות' בספרות המדעית . ראה : ר'כ פרקיס , האדם הטכנולוגי , תל אביב , 1971 עמי : 94-76 ראה גם : A . Etzioni , The Active Society , New York 1961 . 3 החילון , במשמעות של חתירה למימוש היעוד הארצי של האדם כשליט על סביבתו , תוך פיתוח של מלוא יכולתו הטבעית , הוא סימן חכר מרכזי בהבחנה שבין 'חברה מסורתית , ' שהדת במרכזה , ל'חברה מודרנית . ' ראה : R . J . Z . Werblowsky , Beyond Tradition and Modernity , London 1976 , pp . 1-21
|
|