|
|
Page:3
שנעשה בהם , ולכן מלמדת על החברה הצורכת אותם , ומכאן חשיבותם היתרה . במקרה הנדון כאן מדובר בעיקר במורים שלימדו תולדות ישראל בבתי ספר ובסמינרים לבנות חרדיות בארץ ישראל , ולימים במדינת ישראל , ובילדות ובנערות שלמדו במוסדות אלה . ספרים אלה נכתבו בתקופה מכרעת מבחינתה של החברה החרדית בישראל ; בראשיתה – באמצע שנות הארבעים של המאה ה – 20 לא היו בטוחים רבים בחברה החרדית ומחוצה לה שהיא תוסיף להתקיים לאורך שנים , ובסופה – בשלהי שנות השישים – ניכר היה שחברה זו התייצבה והתבססה . זאת ועוד , לאחר הקמת המדינה היו בחברה החרדית לקבוצותיה תהליכים של התאחדות והתגבשות , ואלה באו לידי ביטוי בין השאר בהבנייתה של מנהיגות דתית יעילה של ' גדולי תורה' שמימשה את חזון ' חברת הלומדים , ' ובדפוסי החברות ותכניה , ומערכת החינוך היא זירת פעולה מרכזית שהתרחשו בה תהליכים אלה . לבסוף , החומר המצוי בספרים הנדונים להלן מקיף אלפי שנות היסטוריה יהודית , ולכן אי אפשר לעסוק בכולו במאמר . מטרתו של המאמר היא אפוא לפתוח את הדיון בנושא , להעלות שאלות מחקר ולהציע כיוונים , אפיונים ומסקנות ראשוניות בנוגע לטיבם של ספרים אלה על רקע הזמן והמקום שהם נוצרו בהם . זאת ועוד , העיון בספרי לימוד אלה שופך אור חדש על מרחבים נוספים ושונים של ההוויה החרדית בישראל באמצע המאה ה . 20 החברה החרדית בשנות השלושים והארבעים של המאה ה 20 והצורך שלה בספרי לימוד החברה החרדית בארץ ישראל בשנות השלושים והארבעים של המאה ה 20 נחלקה בין אנשי היישוב הישן הקנאי – ה'קיצונים' – ובין אנשי היישוב החדש – ה'מתונים . ' הגדרת הקיצוניות או המתינות מבוססת בעיקר על היחס למפעל הציוני ולמוסדות היישוב ועל מערכת היחסים עם מוסדות אלה : הקיצונים התנגדו נחרצות למפעל הציוני ועשו כל מאמץ שלא לבוא אתו ועם נציגיו במגע , ואילו המתונים לא שללו לחלוטין את קיומו של המפעל הציוני ושיתפו פעולה בדרכים שונות עם הנהגת היישוב היהודי , בעיקר כדי לדאוג לאינטרסים של הציבור החרדי . המעוז המרכזי של קנאי היישוב הישן היה בירושלים , וחלק לא מבוטל מהם היו בנים למשפחות שהתגוררו בעיר זה כמה דורות וחברים בסניף הירושלמי של אגודת ישראל . בעקבות תמורות שחלו באגודת ישראל באמצע שנות השלושים החלו כמה מאלה שנמנו עם צעירי אגודת ישראל המקומית לגבש מסגרות חלופיות , כגון הרב עמרם בלוי ( 1974-1894 ) שעם הרב אהרן קצנלבויגן ( 1972-1894 ) הקים את נטורי קרתא ב . 1938 בסמיכות זמנים לכך העתיקו כמה דמויות וקבוצות אנטי . 5 ראו : Menachem Friedman , ‘ Jewish Zealots : Conservative Versus Innovative’ , in : Emmanuel Sivan and Menachem Friedman ( eds . ) , Religious Radicalism and Politics in the Middle East , New York 1990 , pp . 128-129
|
|