|
|
Page:13
הפטריארכיה של ירושלים , ותקציבים שניתנו על-ידי המלך הגיאורגי בזחט השלישי . ( 1044-980 ) תקופה זו מבשרת עידן חדש בתולדות המנזר , המאופיין על-ידי שגשוג וסדרי מינהל תקינים , פריחה בתחומי האמנות והתרבות , אך גם בארועים טראגיים . פעולות השיקום החלו הרבה לפני שהגיעו הצלבנים לירושלים . 1099-ב העבודות , שנעשו בידי הנזיר פרוכורוס הקיפו את כל המכלול , אף שלא ידוע לנו בברור אלו מבנים היו קיימים ובאיזה מצב הם היו בסוף המאה העשירית , לפני חורבנם בידי אל-חכים . נראה , מכל מקום , שתשומת לב מיוחדת הוקדשה לשיקום הכנסיה . כמעט ודאי הדבר , שלא נעשו שינויים בתכנית הכנסיה , ששמרה על צורתה מן המאה השישית , למעט אולי תוספת הכיפה . רצפת הפסיפס , שחרבה קרוב לוודאי בידי אל-חכים , הוחלפה ברצפה אחרת , שדמתה לקודמתה מן המאה השישית . לא ברור אם תמשיחי הקיר בכנסיה הם מתקופה זו , או שמא העיטורים שנראו על-ידי האב דניאל בראשית המאה 12-ה הם מסוף המאה . 11-ה כך או כך שרידי העיטורים הנראים כיום בכנסיה משמרים את דגמי התמשיחים הקדומים ונושאיהם . שיקום המנזר נועד לא רק לשמר את המבנה אלא גם להכשירו למגורים . הנזירים שהתגוררו במנזר המצלבה לאחר עבודות השיקום היו יוונים וגיאורגים , אשר רבים מהם הגיעו לכאן מהר האתוס ביוון . בעזרת הפטריארכיה של ירושלים ובסיועם של מלכי גיאורגיה ובראשם דויד הרביעי , ( 1125-1089 ) ידעה הקהילה הגיאוגרגית בירושלים תקופה של שגשוג . נרכשו האדמות החקלאיות מסביב והרכוש שהיה בידי המנזר גדל בהתמדה . מכל מקום , עם כיבושה של ירושלים בידי הצלבנים , נתפס חלק ניכר מאדמות המנזר בידי המלך באלדווין , שהעבירן לידי הנזירים הלטינים בכנסיית הקבר . המנזר הגיע למרום שגשוגו לאחר מפלת ממלכת הצלבנים . בתקופת שלטונה של המלכה הגיאורגית תמר , בסוף המאה , 12-ה הגיעה לארץ משלחת מלכותית , ובראשה המשורר הגיאורגי הלאומי שותא רוסטבלי . על המשלחת הוטלה המשימה לארגן מחדש את הקהילה הגיאורגית בירושלים ולשקם את מנזר המצלבה - קרוב לוודאי בעקבות הנזקים שנגרמו לה בתקופה הצלבנית . תחת חסותו של רוסטבלי ובסיוע תקציבים ממלכתיים שניתנו על-ידי ארץ האם ( גיאורגיה , ( הושבו נכסי המנזר . בנייני המנזר והכנסיה חודשו ומספר הנזירים גדל באופן ניכר . בין הנזירים היו מלומדים רבים ובהם אנשי דת ורוח . מהם שהקדישו את זמנם להעתקת מגילות עתיקות ואחרים עסקו במחקרים תיאולוגיים ובתולדות חיי הקדושים . בכך הונח היסוד לספריה הראשונה של המנזר , שגדלה בהדרגה , עד שהפכה לאחת הספריות החשובות בירושלים . חידוש עיטורי הכנסיה , היה אחד מהדברים המרכזיים שלהם הקדיש רוסטבלי תשומת לב מיוחדת . רבים מתמשיחי הקיר שוחזרו לפי הדגמים המקוריים תוך שילוב בתפיסה האמנותית שרווחה במנזרים בהר האתוס ביוון . לא מן הנמנע אפילו , שהציירים הגיעו במיוחד מאותו מרכז נזירות אורתודוכסי , אשר כידוע הגיע להישגיו האמנותיים הבולטים ביותר באותה תקופה . התכנית הכללית של ציורי הקדושים , כוללת ציורים של פילוסופים יוונים קדומים ומלומדים , כמו אפלטון , אריסטו , סולון , טוקדידס ופלוטרך . דיוקנו של המשורר שותא רוסטבלי עצמו צויר בכנסיה על גבי העמוד הראשון מימין , בין סט . מקסימוס ויוחנן מדמשק . בתמשיחי הקיר שאנחנו
|
|