sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:10

המסורת על מנזר המצלבה הקמת מנזר המצלבה והמסורות הנוגעות לקדושת המקום נזכרות באגדות ובמסורות אין ספור . רוב המסורות הן מימי הביניים , תקופה בה הגיע המנזר לשיאו , אך חלקן קדומות יותר . אחת המסורות מייחסת את הקמת המנזר לקיסר קונסטנטינוס ולאמו הלנה במאה הרביעית . לפי מסורת אחרת , שמקורה אולי במאה , 18-ה הוקם המנזר בידי המלך הגיאורגי טיציאן במאה החמישית . מסופר על אותו מלך , שעלה לרגל לארץ הקודש , והחליט להקים מנזר גיאורגי במערבה של ירושלים , על אדמה שניתנה במתנה לאבותיו בידי קונסטנטינוס הגדול . מסורת נוספת מייחסת את הקמת המנזר ליוסטיניאנוס , ואילו מסורת רביעית , רואה בהרקליוס את בונה המנזר , לאחר שובו ממסע נצחונותיו נגד הפרסים במאה השביעית . לפי אותה מסורת , התאסף הצבא המנצח והמלך בראשו , בעמק המצלבה לפני הכנסו לירושלים . היה זה המקום שבו גדל העץ המקורי שממנו הוכן הצלב . כלומר , אותו צלב שהרקליוס החזיר מידי הפרסים למקומו האמיתי . באותו מעמד החליט הרקליוס להקים מנזר ומקום יראה לכבוד הצלב הקדוש . הנתונים העומדים לרשות ההיסטוריונים כיום , אין בהם די כדי לאמת מסורת זו או אחרת . ניתן לראות עם זאת , שמרבית האגדות קשורות לאישים , שמילאו תפקיד חשוב בתולדות ירושלים הביזאנטית . הלנה , אמו של קונסטנטין , אמנם ביקרה בירושלים , ופיקחה על הקמתן של כנסיית הקבר וכנסיית העליה על הר הזיתים . מכל מקום , אין עדויות היסטוריות הקושרות אותה למבנים אחרים בירושלים , לרבות מנזר המצלבה . בתקופות מאוחרות היה נהוג לכרוך אתרים נוצריים בשמה של הלנה , כדי להאדיר את שמם ולהוסיף חשיבות לתולדותיהם . הקשר של עולי רגל גיאורגיים לארץ-ישראל במאות , 5-4-ה ובהם כאלו הקשורים לבית המלוכה , הינה עובדה ידועה , אך לא נמצאה עדות היסטורית הקושרת אותם למנזר המצלבה . אין גם עדות לכך שהמלך הגיאורגי טיציאן ביקר אי פעם בירושלים ; יתרה מזו , אפילו לא ברור , אם מלך בשם זה שלט אי פעם בגיאוגרגיה במאה החמישית . לעומת זאת השליטים יוסטיניאנוס והרקליוס קשורים לירושלים ולמקומות הקדושים , והם אף הקימו כנסיות ומנזרים . לאגדות הקשורות בשמם יש , על כן , בסיס היסטורי . האגדה המתייחסת לקדושת האדמה שעליה הוקם המנזר , היא מעניינת לא פחות . המסורת מספרת , שהכנסיה הוקמה במקום שגדל העץ . שממנו הוכן הצלב . עד למאה 15-ה יכלו עולי הרגל לראות דרך פתח מאחורי המזבח שבכנסיה את המקום שבו ניטע העץ וחלק מהגזע . כיום מצביעים על מקום זה בקריפטה של הקאפלה הנמצאת בחלק השמאלי של הכנסיה . המסורות הנוגעות לקדושת מנזר המצלבה נזכרות בכתבים תיאולוגיים , ובספרות עולי הרגל החל מן המאה . 12-ה קרוב לוודאי , עם זאת , שמקורן של מסורות אלו קדום יותר , ושייך לתקופה הביזאנטית , במאות . 7-4-ה ברבות השנים קלטו המסורות יסודות נוספים , והן גובשו סופית לצורתן הנוכחית במאה . 17-ה לפי אחת המסורות , ראשיתו של העץ , ששימש להכנת הצלב , היא בתקופת המקרא , בימיו של אברהם אבינו , כאשר ה ' הופיע לפניו באלוני ממרא באמצעות שלושת המלאכים . המסורת מוסיפה ומספרת , שלאחר שהמלאכים מילאו את שליחותם ( בראש' יח ) ופנו לעבר סדום , הם הותירו את מקלותיהם בידי אברהם .

הוצאת ספרים אריאל


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help