|
|
Page:13
הר הבית במסורת היהודית בחר הבית נבנו בית המקדש הראשון והשני , שסימלו את עצמאותו הדתית והמדינית של עם ישראל ; כאן מקום לידתה של האמונה באל אחד שהחלה בסיפור העקדה , ומצאה את ביטויה הנשגב ביותר בחזון הנביאים . ערכי היסוד שנתגבשו בהר הבית ייחדו את עם ישראל במשך דורות , נטעו בו את החיוניות והיעוד להמשך קיומו , וסופו שחרגו מהמסגרת היהודית המצומצמת והיו לנחלת האנושות . חשיבות הר הבית בדברי ימי ישראל היא כה מכרעת , עד כי תולדותיו הם במידה רבה תולדות עם ישראל בארצו , והמאורעות שהתרחשו כאן , היו ביטוי לתקופה כולה ; משום כך ראשית דברי ימי העם בארצו ועד לגלות בבל נקראת - תקופת בית ראשון , והתקופה משיבת ציון ועד לחורבן הבית - תקופת בית שני . כשם שבית המקדש היה הביטוי הנשגב ביותר לעצמאותו המדינית והדתית של עם ישראל , היה חורבנו לשואה הגדולה ביותר בתולדותיו , והוא סימל עד לעצם ימינו אלה את הרגע בו חדל ישראל להתקיים כעם חופשי היושב בארצו והיה לפזורה בין הגויים ( מצב הדברים השתנה לראשונה מזה אלפיים שנה , עם הקמתה של מדינת ישראל , ואמנם יש הקוראים לתקופתנו בהשאלה תקופת הבית השלישי . ( מן האמור לעיל , נקל להבין את הכתרים הרבים שנכרכו ברבות הימים למקום . על פי המסורת היהודית הר הבית ( הר חמוריה ) הוא ראשית העולם ומרכזו , הוא המקום ממנו בא האור אל העולם , והוא גם ראשית מקום יראת . 'ה מעפר הר חמוריה נברא אדם הראשון , והוא מקום גן העדן המקראי ; לכאן בא נח להקריב ופה הטמין את גולגלתו של האדם הראשון ; כאן הוכיח אברהם את נאמנותו לבוראו בנכונותו להקריב את בנו יחידו . על אף היסוד האגדתי המובהק של חלק ממסורות אלו , הן משקפות נאמנה את חשיבות הר המוריה בתולדות עם ישראל . ברם , חשיבותו של הר הבית , אינה רק בעברו המפואר , אלא בהשלכות מרחיקות הלכת והשפעתו על חיי הדת היהודית הלכה למעשה . כאשר הבית עמד על תלו , התרכזו חיי הדת סביבו , ובעיקר סביב לקורבנות , בהשתתפות כל בית ישראל שעלה אליו לרגל שלוש פעמים בשנה . לאחר חורבן הבית , המשיכו חיי הדת להתרכז מסביב לעיקרים שנתגבשו כאן בעבר , תוך שהותאמו למציאות החדשה . החיים הדתיים סביב לקורבנות נדמו , המרכז הדתי נהרס , והלוויים איבדו את מעמדם . אך איש איננו מוסמך לבטל חוקי דת " ) שניתנו משמיים . ( " חיי הדת המלאים לא פסקו על כן , אלא חדלו זמנית > הערגה לבניית בית המקדש וחידוש העבודה הדתית סביבו הפכו לאחד מסימני ההיכר הייחודיים ליהדות ובאו לידי ביטוי בכיוון התפילה ותוכנה , ובספרות הלכתית ענפה שנכתבה על נושא זח ; מסכת מידות בתלמוד , מתארת בפרטי פרטים את המקדש לא לשם לימוד העבר גרידא , אלא שבבוא השעה יהיו בידי הבונים המידות המתאימות . מכאן גם רעיון "בית מקדש של מעלה , " ושאין חורבן הבית והפסקת הקורבנות אלא דבר זמני , אשר תחליפס הס קדושת הר הבית וחשיבותו
|
|