|
|
Page:10
" מגרשי השדים , " "קדושים" למיניהם , קוראים בקפה ומרפאים ב"שיטות מסורתיות . " אלו האחרונים משתמשים לא אחת בתרופות הנרקחות מצמחים מקומיים , המצטיינים ברב גוניותם , ויש בכך קשר נוסף לגליל . עושי הנפלאות נהנים ממעמד של יוקרה ומיחס של כבוד בכפריהם . רבים מהם - שמעם יצא למרחוק , ולידועים שבהם לקוחות הנוהרים אליהם מכל קצווי ארץ , ובהם גם יהודים . אף שהגליל הוא מרכז חשוב לעושי נפלאות , התופעה ידועה היטב גם במקומות אחרים . היא רווחת בין השאר ביהודה ושומרון ; בג'נין , למשל , נמצא אחד ממרכזי הכישוף הידועים בארץ . כמו כן רבים מהתבלינים המיוחדים המשמשים את המרפאים ועושי הנפלאות , והמגיעים ארצה ממצרים , מוצעים למכירה בשוקי ג'נין . באשר למלאכות המסורתיות , אלו כאמור , הולכות וכלות מן העולם . רבות מהן , כגון קליעת סלים והכנת כדים , כמעט שאינן רווחות עוד בגליל , ואף לא בתחומי הקו הירוק בכלל , בשל חוסר כדאיות בייצורם . אלו הן מלאכות עתירות עבודת ידיים , שבסיסן הכלכלי נשמט לאחר פתיחת הגבולות ב , 1967 והן נדדו ליהודה ושומרון . משם הן משווקות לישראל במחירים נמוכים שלא ניתן להתחרות בהם . האומנים ובעלי המלאכה שהובאו בחיבורנו הם ברובם בעלי יחוד בשל עיסוקם הנדיר ואופיים האותנטי . לא התייחסנו לבעלי מלאכה "ידועים , " כגון סתתי אבן , נפחים , או בעלי בתי בד ובתי מלאכה לייצור סבון , משום שהם כבר זכו לא אחת לסיקור מפורט בעבר מעל במות אחרות . באותה מידה לא התייחסנו גם למרפאים ובעלי מלאכה יהודים , הדורשים אולי סקירה נפרדת . בגליל נפגוש ביוצרים שבעוד שנים ספורות הם יהיו נחלת העבר : בין השאר נתוודע לסעדה הקשישה מכפר משהד , המומחית לייצור הטאבון ( תנור האפיה הערבי המסורתי ;( נבקר את השיח' סלאח , כותב הקמיעות ; נפקוד את חרשי הג'וראן ( מכתשי הקפה המעוטרים , ( נבקר אצל יצרני כלי הנגינה המסורתיים ; נכיר את אופי הבקלאווה , את חרשי הנחושת והחרס ואת האורגות , הטוות וצובעות הצמר . נתוודע לפותחות בקפה לחיזוי העתיד , למתנבאות למיניהן , למרפאים הטבעונים , נסור לסלים מבועינה , למגרש השדים והמרפא בכפות ידיו ובאמונתו , ועוד כהנה וכהנה . אנו אולי הדור האחרון הזוכה להכיר מקרוב ובדרך בלתי אמצעית את אותה תרבות ההולכת ונבחרת מן העולם . הדמויות הפועלות בספרנו הולכות ומתמעטות , והן לא הותירו אחריהן יורשים שימשיכו במלאכתן , כפי שהיה מקובל בימים עברו , כאשר המקצוע היה עיסוק משפחתי העובר מדור לדור . מן הראוי לציין עוד , שהביקור אצל המרפאים והאומנים אינו פשוט כלל ועיקר , שכן אין מדובר באתרים ובמקומות במובן המקובל , אלא באנשים חיים , שרובם אינם עושים מלאכתם קרדום לחפור בו . במקרים רבים הם מבקשים לשמור על פרטיותם ואלמוניותם . מהם שרואים בעיסוקם מעין
|
|