|
|
Page:13
שוחט בנה את ארגון "השומר" במתכונת של שבטי קוזקים , בהנחה שהם דומים לבדווים . הבדווים העברים של "השומר" יחיו בנגב ובגליל ויהיו חיל החלוץ למשימה הגדולה ביותר של הציונות — הפרחת השממה , משמע , פיתוח הנגב . להוציא לחם מהמדבר בן גוריון נהג להזכיר ששליש מאדמות כדור הארץ הוא מדבר , ובמקביל — שליש מאוכלוסיית העולם סובל מרעב . תפקידנו , אמר , להפריח את המדבר ולהוציא ממנו לחם . תחילה נעשה זאת בעצמנו ואחר כך נלמד את העולם כיצד להדביר את המדבר . הפרחת השממה תיתן לאנושות לחם , וכך יתגשם חזון הנביאים והעם היהודי יהיה אור לגויים . סוחרי הנדלץ של ראשית המאה וכמוהם האבות המייסדים , ביטאו במחשבתם ובפעילותם את המהות העמוקה ביותר של שיבת היהודים לארץ ישראל : כאן , בארצם המתחדשת , הם ישתנו . הדגש יהיה על המעבר מהעיר הגדולה שבמרכז האורבני אל המרחבים והטבע . המשאבים האנושיים והכספיים יופנו לעמק ולהר , לגליל ולנגב . דימוי הנגב של האבות המייסדים היה בעיקרו רומנטי . הוא ניזון מהתנ"ך שבו מתואר הנגב כמדבר ציה . באירופה המזרחית הקרה והרטובה , כאשר עולם הדימויים ניזון רק מהמלה הכתובה , קל היה ליהודים לערוג אל ארץ "יבשה , " מקום שבו לא סובלים מלחות כמו באוקראינה או מגשמי זלעפות כמו בפולין . בספר בראשית כתוב אמנם שבמדבר אין מים , אולם כתוב גם כי כאשר מגיע לשם יהודי כמו יצחק , מיד נחפרות בארות בבאר שבע והיבול גדל באורח פלא . אץ מדובר רק ברומנטיקה של אנשים נבערים . המצטרפים לתנועה הציונית היו משכילים יחסית . הם חיברו את הידע שלהם על שיטות החקלאות החדישה , שהתפתחה אז בארה"ב , עם רעיונות מודרניים כמו הטיית מי הנילוס . היו שסברו שהראש היהודי יתגבר כבר על בעיית אספקת המים במדבר . לכך יש להוסיף את הדימוי שרווח אז , כאילו אוצרות הטבע טמונים באזורים השוממים . סיפורי התנ"ך על " ארץ שהרריה ברזל " ... והנחושת ששלמה המלך השכיל לנצל , כמו גם סיפורי הסחר עם העולם הקדום , נחשבו לתאורים היסטוריים ריאליים . לא רק מיסטיקנים ורומנטיקנים היו משוכנעים שבאדמת הנגב טמונים נפט וזהב . למן שלהי המאה ה 9 ו חקרו את הנגב משלחות מארצות שונות , שערכו סקרים מקיפים וכתבו דו"חות אופטימיים על העושר הגנוז במדבר . הממשל התורכי הוצף ביזמים מארצות שונות , שביקשו זיכיונות לפיתוח מכרות או לקידוחי נפט . * * * התנועה הציונית מראשיתה היתה ערה למשמעויות המורכבות של שיבת היהודים לארץ . היא לא התעלמה מכך שארץ ישראל כבר מיושבת וכי לערבים יש חזקה מכוח אחיזתם בה לאורך הדורות . הרצל , וייצמן , בן גוריון ואחרים היו מודעים לכך , שמול תביעת היהודים על הארץ ניצבת תביעת הערבים , הנסמכת על זכויות לגיטימיות . היתה זו סיבה נוספת ליחסם החיובי לנגב . ירושלים נחשבה בעייתית בשל אוכלוסייתה הערבית הגדולה ומשום קדושתה למוסלמים ולנוצרים . המתח הלאומי והדתי בין
|
|