|
|
Page:12
זו מקובלת על מרבית החוקרים , למרות שאין היא נעלה מכל ספק . לאחרונה הציע החוקר הצרפתי אנדרי למר לראות בשם אמאוס גירסה מאוחרת של השם 1 "ממשת , " המופיע על גבי ידיות "קנקני המלך '' מן המאות 7-8 לפסח"נ , הנפוצים ביהודה . עד לתקופת המרד החשמונאי שכן במקום , ככל הנראה , כפר יהודי קטן , שנקרא חמת או "חמת שביהודה" ( מדרש שה"ש זוטא ו , ט , ( להבדילו ממקומות אחרים בארץ-ישראל , הקרויים בשם חמת - שם הניתן בדרך-כלל לנקודת ישוב , הנמצאת בסמוך למעיינות מים חמים . אזור אמאוס עשיר במי-תהום וקיימים בו מעיינות עד היום . מן השם העברי נגזר שמו היווני של המקום - אמאוס , שהוא צורת היגוי , המותאמת ללשון היוונית . הזיהוי הגיאוגרפי המדויק של האתר נקבע לפי שם הכפר הערבי עמווס , ששימר את השם היווני הקדום ( נ . צ . . ( 149 138 אמאוס בתקופת המרד החשמונאי מרד החשמונאים פרץ במודיעין , שהיתה עיר כהנים בשפלת יהודה , אך המלחמה נתמקדה באזור ההר ועל מורדותיו . הסלווקים התקשו להילחם באזור זה , שכן שיטת הלחימה שלהם התאימה יותר למישור , בעוד שצבאות החשמונאים ניצלו את יתרונם הטופוגרפי . איזכורה של אמאוס בספר חשמונאים , 'א הוא גם ראשית תולדות העיר : " ליסיאס בחר את תלמי בן דורומנס ואת ניקנור ואת גורגיאס אנשי חיל מידידי המלך , וישלח אתם ארבעים אלף איש ושבעת אלפים סוס ללכת לארץ יהודה ולהשמיד אותה כדבר המלך . הס נסעו עם כל חילם וכאשר הגיעו ליד אמאוס בארץ המישור חנו שם ... כאשר ראו יהודה ואחיו כי רבו הרעות וכי צבאות האויב חנו בגבולם ... אמרו איש אל רעהו : נקים את הריסת עמנו ונלחם בעד עמנו ובית המקדש" ( פרק ג , . ( 43-38 בשנת 165 לפסה"נ חצו צבאות אנטיוכוס הרביעי-אפיפנס את השפלה בדרכם לירושלים ונתקלו באמאוס . בקרב אמאוס גילח יהודה המקבי את מירב כשרונותיו הצבאיים . הקרב היה מבוסס על תנועה מהירה והפתעה , תכנון מעולה של המסע בהרים תוך ניצול היתרון הטופוגרפי על-פי לוח זמנים מדויק . כל אלה הביאו להבסת צבא המלך . לאחר מפלתם הקשח הכירו השלטונות ההלניסטיים בחשיבותה של נקודה זו , ואכן ארבע שנים לאחר מכן הקים בכחידס , נציג השלטון ביהודה , סידרת ביצורים בנקודות איסטרטגיות ביהודה , וביניהן אמאוס : "אחרי-כן חזרו ירושלימה ויבנו ערים בצורות ביהודה , את המבצר אשר ביריחו , ואת אמאוס , ואת בית-חורון ואת בית אל ... בחומות גבוהות ובשערים ובבריחים ; וישימו להם מצב להצר לישראל" ( חש"א , ט , . ( 51-50 מבצרי הצבא ההלניסטי סגרו על תחום יהודה : מבצרי יריחו , ביתחורון ואמאוס חסמו את גבול הצפון , מצודה מלכותית בגזר חסמה את גבול המערב , ומצודה דומה לה היתח בבית-צור , בגבולה הדרומי של יהודה . המצד ההלניסטי של אמאוס אותר בח' עקד , ממזרח לאמאוס . האתר חולש על סביבותיו , ומפסגתו נשקפת תצפית לארבע רוחות השמים . חומת אבן , הנראית בעיקר בפינה הדרומית-מערבית , תוחמת את הפס- הקרב הגדול באמאוס ( חמתא ) בין המכבים ליוונים , בשנת 165 לפסח"נ
|
|