|
|
Page:9
הראשון , שהוגשו לתחרות השנתית . הובלטה בהן מנורת שבעת הקנים כסמל המובהק ביותר לישראליות . לא כך היה הדבר בכרזה הרשמית שהופקה בעשור ראשון , שבו הועדפו תבניות אחרות , ונראה שבחשיבה הממלכתית של הוועדה הבוחרת הועדפה מנורה בעלת קונוטציה ציונית 'כמו תנ"כית , ' רחוקה מאזכור ומפרשנות מסורתיים . יצירת עבר תנכ"י וחיבורו להווה באמצעות מערך של דימויים נתקיימו למן ימי 'בצלאל , ' בראשית ההתעוררות הלאומית ויצירת ביטוייה החזותיים . עיצוב מעין זה בלט בכרזת תשי"ד , בעיצוב 'רולי' ' ) רוטשילד את ליפמן . ( ' הרכיב המרכזי בכרזה , העשויה בטכניקת הפוטומונטאז , ' כולל מבנה אבן ובו שש לבנים המונחות בנדבכים . מתחתו מופיע סורג עתיק מבית הכנסת באשקלון . הוא כולל עיטור עשוי בתבליט של מנורה בעלת שבעה קנים . למנורה שלוש רגלים ולצדה לולב , אתרוג , שופר וורדות ( רוזטות . ( מעל הלבנים צומח ענף זית בעל שישה עלים , כמספר שנות המדינה . דגם המנורה , היה אחד הסמלים היהודיים המובהקים בבתי כנסת עתיקים שנתפסו כמקדש מעט מאז החורבן , וכקשר יהודי עתיק המחדש ימיו . הבלטתה משכה לפרשנות של משהו עתיק , שעיקרו לא בדיוק הכרונולוגי המוחלט , אלא בזיכרון ישיבה עצמאית בארץ ישראל הקדומה - חיבור ציוני מתבקש המגשר מעל אלפיים שנות גלות והתרפקות על הארץ . . 7 כרזת יום העצמאות תשכ"ח . עיצוב קופל גורבין . 8 כרזת יום העצמאות תשל"ב . עיצוב אשר ציזר
|
|
|