|
|
Page:12
בתקופת הברזל הא' נעשה שימוש משני בקברים מתקופת הברונזה התיכונה ( מדרום לעמאן . ( הממצאים מעידים , שיש מקום לחפירות נרחבות נוספות בסביבות עמאן כדי להתחקות אחר תרבותם של העמונים . בתקופה הפרסית , בשנים 332-538 לפסה"נ , היתה לטוביה "העמוני" נחלה בעראק אל אמיר . בחזית המערה שרדו כתובות ארמיות גדולות חקוקות בסלע עם השם " טוביה . '' האדומים נלחצו צפונה מערבה לאזורי דרום יהודה , שהיתה לאידומיאה הידועה מהתקופה ההלניסטית , בעוד שהנבטים התיישבו באזורי ממלכת אדום שבדרום עבר הירדן . התקופות ההלניסטית והרומית אלכסנדר מוקדון כבש את האזור מידי הפרסים ב 332 לפסה"נ , ועבר הירדן היתה לחלק מהעולם היווני — תחילה תחת שלטון התלמיים 198-301 ) לפסה"נ ) ממצרים — ואחר כך בשלטון הסלווקים שמרכזם היה בסוריה ( שנת 198 לפסה"נ ואילך . ( בדרומה של ירדן , הנבטים נמנעו מליצור מגע עם הצבא היווני ושמרו על עצמאותם . בצור ( עראק אל אמיר ) משפחת טוביה שמרה על יחודה ונכסיה במשך רוב התקופה , אך לבסוף הורקנוס בן יוסף מבית טוביה נכנע לסלווקים בשנת 15 ל לפסה"נ . היוונים ייסדו — או הרחיבו — מספר ערים יווניות ( פוליס ) בירדן , ובהן גרש , פילדלפיה ( רבת עמון ) וגדר = ) גדרה , אום קייס . ( ברוב הערים שלטו השפה והתרבות היוונית . באופן זה , רוב תושבי ירדן השתלבו בתרבות יוון , למעט הנבטים בדרום . לאחר כיבושה של עבר הירדן בידי פומפיוס בשנים 63-64 לפסה"נ , הערים היווניות בצפון ירדן ( גרש , גדרה , פילדלפיה ואחרות ) היו לחלק מהדקפוליס — ברית עשר הערים . הנבטים בדרום לא נכנעו לרומא ב 63 לפסה"נ ושמרו על עצמאותם עד לשנת 06 ו לסה"נ , בעת שסופחו לרומא בידי הקיסר טריאנוס . ממלכת הנבטים וירדן כולה הפכו בכך לפרובינקיה ערביה , שהיתה חלק מן האימפריה הרומית , זאת , למעט אזור המדבר המזרחי , שבו שכנו שבטי הת'מודים והצ'פאים , דוברי הערבית , שהמשיכו לשמור על עצמאותם . בשנת 111 לסה"נ סללו הרומאים את ה"ויא נובה טריאנה , " שקישרה בין דרום ירדן לבוצרה בירת הפרובינקיה בצפון , ולאורכה הוקמו מצודות , מחנות צבא ומגדלים כדי להגן על הדרך ועל האוכלוסיה הנושבת ממערבה . הדת הרומית ואליליה היו נפוצים אף הם . העדות הנוצריות היו עדיין קטנות וחלשות וסבלו מרדיפות . שלהי התקופה הרומית 324-153 ) לסה"נ ) ידועים כשנות שגשוג ושלווה " ) פאקס רומנה . ( " מתקופה זו שרדו אתרים רבים , שיש בהם להצביע על חשיבותה ועוצמתה . בדרום ירדן , המשיכו הנבטים להתקיים למרות אובדן עצמאותם והם פיתחו את תרבותם , שהגיעה למרום שגשוגה בבירתם המפוארת פטרה . בין האתרים הנבטיים הנוספים נזכיר את ח' תנור , דיבון , מידבא וואדי רם . דוגמאות מובהקות לתרבות הנבטית הם המקדשים בריבון , בח' תנור , בדהט ראס , בא דהריה , בפטרה ובוואדי רם . הם בנויים , על פי רוב , מאבנים מסותתות באלכסון , ועמודים מורכבים מחוליות . מתקני המים המשוכללים מצביעים אף הם על כשרונם ויכולתם של הנבטים בתחומי החקלאות , בעיקר בכל מה שנוגע לבניית סכרים ומאגרי מים .
|
|