|
|
Page:10
מתקופת הברונזה הביניימית 1950-2200 ) לפסה"נ ) נחשפו ממצאים באתרים : באדר , בח' איסקנדר , בתל אל חוצן , בעמאן , בבאב א דרע ועוד . חפירות נוספות יזרו ודאי אור נוסף על ההתפתחות התרבותית של התקופה . מקומם של השבטים שפלשו לירדן בתקופה זו נתפס על ידי הכנענים בתקופת הברונזה התיכונה 550-1950 ) ל לפסה"נ . ( לאחריה באה תקופת הברונזה המאוחרת 1200-1550 ) לפסה"נ , ( שבה ירדן היתה תחת השפעת הכיבוש המצרי . ממצאים מתקופה זו נחשפו בעמאן , בנאור , בהר נבו , בתל סופת ובמידניה . התאוריה של נלסון גליק שעבר הירדן המזרחי היתה ארץ נוודים ללא ישובי קבע בשנים , 1300-1900 אינה עומדת עוד במבחן הביקורת , לאור התמונה המצטיירת בעקבות הממצאים החדשים . חפירות שנערכו לאחרונה וממצאים שנתגלו באירביד , בפחל , בעמאן , בשיהב , במידבא ובוואדי אבו נמל , בתל ג'לול ואתרים נוספים מעידים , שהארץ המשיכה לפרוח בתקופות הברונזה התיכונה והמאוחרת , ואין לייחסם עוד לנוודים . המסחר עם מצרים , יוון וקפריסין תרם לכלכלת הארץ . הממצאים הארכיאולוגיים בתל דיר עלא ובעמאן מרמזים , שהפעילות המסחרית הגיעה לעמק הירדן ולרמת עבר הירדן כאחת . הממצא החשוב ביותר שנחשף בירדן בתקופת הברונזה המאוחרת הוא המקדש של עמאן , סמוך לשדה התעופה , שהתגלה על ידי הרדינג והנסי . קרמיקה מיקנית וקיפרית נתגלתה במקום , כמו גם חרפושיות וכלי נשק עשויים ברונזה . תקופת הברזל ( תקופת המקרא ) עבר הירדן יושבה בצפיפות בתקופת הברזל 586-1200 ) לפסה"נ . ( זוהי תקופת שלטונן של ממלכות אדום , מואב ועמון . ממלכות אלו ובירותיהן נזכרות לעתים קרובות בספרות המקראית , ואף במקורות המצריים והמסופוטמיים החוץ מקראיים . בירדן קיימים אתרים רבים מתקופה זו , מהם שמצטיינים בתרבות חומרית עשירה . בסקרים זוהו 250 אתרים מתקופה זו , אך רק מעטים מהם נחפרו . ממלכת אדום הופיעה בפעם הראשונה במקרא , כאשר מלכה סירב לאפשר לבני ישראל לעבור דרך ארצו . בספר בראשית פרק לו ( מ-מג ) נזכרים שמונה אלופי אדום — רשימה המשקפת , אולי , קיומן של ערי מדינה באדום בראשית תקופת הברזל . באום אל ביארה שליד פטרה נמצאה מצודה אדומית , שנתגלתה בה טביעת חותם של קוסגבר , מלך אדום במאה השביעית , הנזכר בכתובות מימי אסרחדון מלך אשור 669-680 ) לפסה"נ . ( אך לא נמצאה כל עדות לישוב לפני סוף המאה השמינית לפסה"נ , עובדה המקשה לזהותה עם סלע המקראית . בחפירות שנערכו בבוצירה היא בוצרה המקראית , שמצפון לטפילה , על דרך המלך , לא נמצאו שרידים שקדמו למאה השמינית . הממצאים הארכיאולוגיים מעידים , שממלכת מואב פרחה כבר במאה ה 13 לפסה"נ . ממצא רב חשיבות ממואב הוא אסטלה מעוטרת , נושאת כתובת שנתגלתה בבלועה , המוצגת במוזיאון הארכיאולוגי בעמאן . האסטלה מתוארכת לסוף המאה ה 13 או לראשית המאה ה 12 לפסה"נ , וניכרת בה השפעה מצרית חזקה . עם זאת , אין בה כדי להעיד על פריחה עירונית במואב בסוף תקופת הברונזה המאוחרת . חשיבות
|
|