|
|
Page:9
פתח דבר אלישע אפרת מלאת מאה שנה ( ויותר ( ... לייסודה של תל אביב , העיר העברית הראשונה , היא אירוע יוצא דופן בתולדות המדינה . דומה , שבתולדות ההתיישבות בארץ אין עוד מקום שזכה לכל כך הרבה דברי שבה וקילוסין , אף שלא אחת נשמעו גם דברי הסתייגות וביקורת באשר לעוצמתה והתפתחותה החריגים , כ'עיר מדינה / על חשבון הפריפריה . באידיאולוגיה הציונית נדחקה העיר לשוליים , מכיוון שלא תאמה את ערכיה . הרעיון הציוני כלל , מעבר לשיבת היהודים למולדתם והקמת מדינה , את 'השיבה לקרקע , ' לטבע ולעבודת האדמה . זאת , במקום הפרנסות המסורתיות של היהודים בגולה , כגון מסחר , תיווך , עיסוק אקדמי ומקצועות ה'צווארון הלבן , ' שהתרכזו ברובן בערים . עם זאת , ההתיישבות העירונית לצד ההתיישבות הכפרית הייתה חיונית , אף שהתנועה הציונית עשתה רק מעט למימושה . בשנת 1909 הוקמה 'אחוזת בית' כגרעין ראשון לתל אביב . צעד זה , עם כל חשיבותו ההיסטורית , נבע בראש ובראשונה מן הצורך של יהודי יפו להקים שכונת מגורים נוחה ומסודרת ובעלת צביון אירופי , לנוכח הצפיפות ותנאי התברואה הירודים ששררו ביפו . השכונה החדשה נבנתה על פי רעיון פרוור הגנים המערב אירופי , שהיה נפוץ בראשית המאה העשרים כמענה לצפיפות המגורים והעוני של ערי התעשייה . מאוחר יותר היווה גרעין ראשוני זה של 'אחוזת בית' בסיס להוספת שכונות מגורים חדשות , לרכישת קרקעות בשטחי החולות שמצפון ומצפון מזרח ליפו ולבנייה יהודית אינטנסיבית שסייעו לצמיחתה של תל אביב . ייסודה של תל אביב היה ראשיתו של תהליך העיור המודרני בארץ , מאז תחילת המפנה במאה הקודמת ועד להקמת המדינה . הנתונים הפיסיים והסביבתיים של תל אביב בראשיתה היו קשים למדי . מיקומם של 'אחוזת בית' ו'תל אביב הקטנה' לא היו אידיאליים , בייחוד לא בהשוואה ליפו , ששכנה לחוף הים על 'ברך' כורכר בולטת המוגנת מכל עבריה . תל אביב לא נהנתה מתנאים שאפשרו בניית נמל ראוי לשמו ולא נתפתחה בה , על כן , זיקה אל הים , שהייתה עשויה להקנות לה יתרונות מסחריים וכלכליים . בניגוד ליפו פנתה
|
|