|
|
Page:11
הנגב בחזונו של בן גוריון זאב זיוון התפטרותו של בן גוריון מראשות ממשלת ישראל והליכתו לשדה בוקר בדצמבר , 1953 עוררה בזמנו זעזוע לאומי . בן גוריון ראה בצעדו פסק זמן בן שנה שנתיים המיועד לעבודת כפיים ועמה גם מחשבה מחודשת שתוביל לעשיה חדשה עם הנוער . השתתפותו החל מיוני 1954 בכנסים הרבים ( חצי שנה אחר הגעתו לשדה בוקר , ( נועדה לעודד תנועה המונית של בני נוער להליכה דרומה . ב 4 ו חודשי ישיבתו של בן גוריון בשדה בוקר היה הצריף הירוק בישוב הקטן ברמת הנגב לגורם פוליטי ואתר לאומי לעליה לרגל . לא רק פוליטיקאים מבקשי תמיכה ועצה עלו אליו , אלא גם משלחות ומטיילים , תומכים ויריבים , נציגי ישובים שכנים , ומתכננים שעסקו בנגב . מהם שבאו לבקש סיוע לישוביהם ולמפעלותיהם בהעדר תקציב לאומי . התפתח כאן מעין מרכז חלופי למוקד השלטון בירושלים , שם כיהן משה שרת כראש ממשלה . יותר מכל שימש הצריף יעד עליה לרגל לאורחי המדינה וראשיה . הנשיא בן צבי סייר עם בן גוריון בעבדת ובמכתש רמון , ( 7 . 11 . 1954 ) הגיעו לכאן מזכיר האו"ם , דאג המרשלד ( ינואר , ( 1956 ראש ממשלת בורמה , ( 1955 ) ובשנים הבאות גם מלך נפאל ( 10 . 9 . 1963 ) וקנצלר גרמניה לשעבר קונרד אדנאור ( 8 . 1966 ) ואורחים רבים אחרים . " החלוץ בחקי" המתין לאורחיו בפתח הצריף , שנועד לסמל למבקר מבחוץ את דמותה היהודית של המדינה הצעירה . הוא נטש מאחוריו את בית ראש הממשלה בירושלים ואת ביתו הפרטי בתל אביב , וביקש להציג בפני אורחיו כי בחר בישוב חקלאי בלב המדבר כדי להיות מופת וסמל של מנהיג וחלוץ . מבואות " המשולש של הנגב תקוע בין שתי ארצות עוינות י מצרים ועמון . מעבר לגבול המערבי הדרומי של הנגב משתרע מדבר סיני , ומעבר לגבול המזרחי — מדבר ערב . הערבים הפכו לא מעט ארצות פוריות ומאוכלסות למדבריות , השממה בארצות ערב אינה מפריעה לקיומם ולעצמאותם . מדינת ישראל הקטנה לא תוכל לסבול בתוכה לאורך ימים מדבר התופס למעלה ממחצית שטחה . אם המדינה לא תחסל את המדבר — עלול המדבר לחסל את המדינה . הרצועה הצרה שבין יפו וחיפה , ברוחב של 25-15 ק"מ , המכילה רובו של העם בישראל , לא תעמוד לאורך ימים בלי ישוב רב ומבהיר במרחבי' הדרום והנגב . " ד . בן גוריון
|
|
|