|
|
Page:10
עולי רגל נוצרים נהרו לארץ ישראל החל מהמאה הרביעית , לאחר שהונצחו המקומות הקשורים לחייו ולסבלו של ישו - בעיקר בירושלים ובסביבותיה ובגליל . הקשיים שהערימו המוסלמים על עולי הרגל הנוצרים בימי הביניים ורדיפתם , ויותר מכל מניעת הביקור בכנסיית הקבר , היו בין הגורמים שהביאו למסעי הצלב . ואמנם , ידוע כי הדאגה לשלום עולי הרגל ולבטחונם היתה אחת מהמשימות העיקריות שהצלבנים נטלו על עצמם . הם גם הקימו מסדרים שנועדו לסייע לעולי הרגל ולדאוג לאכסונם ולבטחונם . במאה ה 19 חל שגשוג חסר תקדים בתנועת עולי הרגל לא . ^ תרמו לכך - הגברת תנאי הבטחון , שכלול אמצעי התחבורה וההתעניינות הגוברת של המעצמות בארץ ישראל , ואנו עדים בתקופה זו לחקירתה ול"גילויה מחדש . " ברם , תקופה זו נחקרה ונסקרה כבר בהרחבה וספרות ענפה נכתבה אודותיה . בחרנו , על כן , להתמקד בתקופות הקדומות- ועד למאה ה , 19 שהן פחות ידועות . ארץ ישראל נתקדשה גם באסלאם ועולי רגל מוסלמים רבים נהרו אליה , בעיקר בימי הביניים . עולי רגל מוסלמים שעשו את דרכם למרכזי האסלאם , למכה ולמדינה , השתדלו בדרך כלל להכליל את ירושלים בביקורם . בארץ ישראל היתה מקובלת עליה לרגל של מוסלמים לקברים מקודשים . בעיקר נתפרסמה העליה לרגל לנבי מוסה , הוא קבר משה המסורתי בדרך ליריחו , שנערכה בהשתתפות אלפי מוסלמים מהארץ ומחוצה לה . היא פסקה בסוף תקופת המנדט ולא התחדשה מאז . * * * רבים מעולי הרגל שביקרו בארץ העלו את רשמיהם על הכתב . ברבות הימים נכתבה ספרות עשירה מאין כמוה על ארץ ישראל . רבים מחיבורים אלו הם פרי התרשמות רגשית ושטחית , רצופה במסורות בלתי מבוססות ובאי דיוקים , ולעתים הדמיון והמציאות משמשים בהם בערבוביה , ומהם שמהווים העתקה מקודמיהם . עם זאת , ספרות הנוסעים היא אוצר בלום , ולעתים מקור יחיד להכרת pxn בתקופות מסוימות . במאה ה 19 נכתבו יותר ספרי עולי רגל על ארץ ישראל מאשר בכל הזמנים גם יחד . מעריכים את מספרם של ספרים אלה בכ . 5 , 000 היה זה מעין "דבר שבאופנה" בקרב עולי הרגל להעלות את רשמי ביקורם בארץ וחוויותיהם על הכתב , רבים מספרים אלו , גם אם אין בהם חדשנות רבה , הם מצטיינים לעתים בעיצוב מרשים . ? ? * העליה לרגל מילאה תפקיד חשוב במסורת הנוצרית , בעיקר בימי הביניים . מטרת עולי הרגל היתה לבקר באותם מקומות מקודשים שמילאו תפקיד בחייו של ישו והשליחים או לפקוד קברים שנתקדשו במסורת . מגמות העליה לרגל לא תמיד היו דתיות צרופות , ונתלוו להן יצר הרפתקנות ושאיפה " לראות עולם , " או לחוות חוויות חדשות ומרתקות . ברם , מטרת מרבית הצליינים היתה לראות את המקומות הקדושים ולהשיג מחילה על עוונותיהם , או להודות על שזכו להרפא ממחלתם . עולי הרגל נהגו לייחס תכונות יוצאות דופן למקומות מסוימים בארץ הקודש או למזכרות שנטלו מהם ; בין השאר , נתפרסמה מערת החלב בבית לחם , שאבניה שימשו כביכול סגולה לנשים להרבות חלבן ; אבניה נלקחו בידי עולי רגל לכנסיות באירופה והונחו סמוך למזבח . כן נודע "שדה האפונים של מרים" ליד בית לחם , שאבניו שימשו סגולה נגד
|
|