|
|
Page:10
הנאמר לעיל נוגע גם להסבריה בשעת נסיעה . יש להעמיד את אלה על המינימום , כגון הצבעה על אתרים או תופעות בולטות ביותר בשטח . עיקר זמן הנסיעה חייב להיות מוקדש למנוחה ולשיחות בין המטיילים . נושא מרכזי ; על מנת שההדרכה בטיול לתלמידים תהיה יעילה , יש צורך להתמקד בנושא ברור אחד או לכל היותר במספר מצומצם של נושאים . לתלמידים קשה לקלוט דברים חדשים רבים תוך זמן קצר , דבר שהוא נכון גם לגבי מבוגרים בעלי השכלה מצומצמת . כאשר קיים קשר בין החלקים השונים של הטיול , והקשר מובהר ומודגש על ידי המדריך , הדברים מתארגנים בתודעתו של המטייל ומקבלים משמעות . בדרך כלל מתקשים המטיילים לזכור מלה חדשה , אלא אם כן חזרו עליה פעמים רבות במשך זמן קצר יחסית . אם יעסוק המדריך בנושאים רבים , הוא גם יזדקק לאוצר מלים גדול ולמונחים לא שגורים , שחלקם יאמר פעמים מעטות בלבד במהלך הטיול . התוצאה תהיה , שרבות מהמלים לא ייזכרו אפילו עד לסוף הטיול , ולא כל שכן לאורך זמן . קביעת נושא מרכזי לטיול מאפשרת תכנון יעיל ; מהו הסדר הרצוי , לאיזה חלק להקדיש זמן רב יותר . כשיש נושא מרכזי , מתלכדים הפרטים השונים המופיעים בשטח ובדברי ההסבר והופכים לתמונה שלמה ומגובשת , שקל לקלוט אותה ולזכור לפחות חלק ממנה . אצל תלמידים חשוב הקשר לחומר שנלמד בכיתה , כי הוא יעזור להם להבין את ההסברים ויקל עליהם לזכרם . אופי ההסברים ורמתם : המדריך , הנמצא בתהליך התמחות ולימוד מתמידים , חייב להיות מודע למגבלות המטייל הממוצע . רוב המטיילים מתעניינים בעיקר בנושאים הקשורים להשכלה כללית י פרשיות מרכזיות בתנ"ך או בהיסטוריה , סיפורים הקשורים במלחמות ישראל . הסבר המתקשר לנושא אקטואלי שהועלה באחרונה בעתון או בטלוויזיה ימשוך רבים . אם רוצים לעניין מטיילים בטבע , צריך לעסוק בתופעות בולטות ובעלות עניין מיוחד , שיש בהן כדי להפתיע או לעורר התפעלות . במה שנוגע להיסטוריה ולארכיאולוגיה , מטיילים יאהבו לשמוע תאורים על האופן שבו חיו בני אדם בימים עברו , כיצד גרו ומה אכלו , יותר מאשר בעובדות היסטוריות יבשות . מדריך שאינו מבחין בין עיקר לטפל ויסביר הכל , יאבד חיש קל את הקשב של קבוצתו . ההסבר הניתן בשעת טיול חייב להיות פשוט . אין להיכנס לדיוקים ולדקויות , כשחסרות ידיעות היסוד . כאשר לא מדובר בבעלי מקצוע , די , על פי רוב , בהצגת הסבר אחד לתופעה או גרסה אחת של ארוע . למשל , בהסבר גיאולוגי אין צורך לפרט את כל השלבים , התאריכים , השמות והתאוריות . בתאור קרב יש להסתפק בראשי פרקים ולא להזכיר את כל השלבים באופן מפורט . בדרך כלל , עדיף "לעגל" תאריכים ולהשתמש במושגים הידועים מהלשון המקובלת ולא בלשון מקצועית . אופן דיבורו של המדריך : על המדריך להקפיד על לשון פשוטה ורהוטה , כדרך שבני אדם בחברתנו נוהגים לדבר , ולא לנקוט בלשון בלתי שגורה , "גבוהה" או "נמוכה . " יש להימנע , ככל האפשר , משימוש בלשון טכנית , ובמונחים קשים ומלים לועזיות ועבריות בלתי מוכרות . כאשר הכרחי להשתמש במלה כזאת , יש לאומרה לאט וברור , לאייתה במידת הצורך ולחזור עליה פעמים אחדות . יש מדריכים הנוהגים להסביר מלה קשה במלים קשות עוד יותר ... מדריכים רבים , שאינם שולטים היטב בלועזית , משבשים שמות ומלים ומעוררים גיחוך . אחרים משתדלים ליצור דמות של "אחד מהחבר'ה" על ידי שימוש בסלנג , וכתוצאה מכך דבריהם לא תמיד מובנים למטיילים . חשוב לזכור ,
|
|