|
|
Page:310
המציאות הרוחשת כמרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות , ומתוכה לראות בערכי החירות ושוויון ערך האדם בקהילה וסביבה כערכי מוסר בפועל . "תורת המחוללים" ו"המשנה הסדורה , " מציגות ראייה כוללת של תפיסת מציאות אשר במסגרתה הן מבארות את התרחשות ה"אני" היחידני הרציף , הסובייקטיבי , הקם והולך , הקם וחוזר , ההולך ולא שב . נשאר בנצח . אהבה ושיח אהבה ושיח הולכים זו ביד זה , השיח ביני ובינה , או ביני ובין שוקולד . האהבה היא גם ביני לביני , וגם ביני לבין נעלי , שאני רואה בהן התרחשות פלאית במרחב הרוחש , איך וכיצד הן הגיעו אלי , כיצד בחרתי לרכוש אותן , לצעוד אותן , להוליך וללוות את עצמנו שנים רבות יחדיו עד שקיבלו את צורתי , את מבנה גוף נפשי . כמו הז'קט השחור הקטיפתי העדין שקניתי כאן בשוק הבגדים המשומשים . אני מתחבר בנועם ובשלווה , בעונג ובאהבה , גם לחפצים , צמחים , בעלי חיים ואנשים , לשיח הרוחש . ברם , אנחנו עדים לחוסר תקשורת . על אף הדיבור , אין שיח . הרבה נכתב על הדיבור שבין הדיבור , והדיבור שבתוך הדיבור , ופנים דיבור פנים , והדיבור בפני עצמו . הדיבר הוא אהבה , הוא השיח , וראשיתו ביני ובין האחר שבי . שילובם של ה"אני" היחידני , הסובייקטיבי קונקרטי עם הפלטפורמה הגנרית על מחולליה . ההפרדה , הבידול ביני ובין האחר שבי או בזולתי , מחפשת את השלום דרך שיח , בעוד השיח הוא השלום , וכשאין שלום ( שלווה , לימוד , איחוד ) בשיח , אין שיח . "שלום שלום ואין שלום" ( ירמיהו ח יא ;( יש מלחמת אין שיח . יש אין שיח מלחמה . יש באין שיח אין חי , הרג ועיוורון . המבע בהתגלות של פנים ואחר , במפגש ההדדי בכוליות הפתוחה הרוחשת אל מול כוליות פתוחה סובייקטיבית אחרת במרחב המשותף ,
|
|