|
|
Page:269
באיכות חיינו . כל אחד עם ידיעת עצם עצמו , התחוללותו ומצבו במרחב ובזמן , יאריך את משך הטוב שבטוב . נהיה פתוחים יותר ושלווים יותר , בעלי ראייה והכרה צלולה ובהירה של המציאות , הכרה מתבוננת , פתוחה ומשתפת ( להבדיל מאדון לעצמי ולסביבתי . ( ה"אני" הרציף , ההפרדה החווייתית הסובייקטיבית המוחלטת מהכרח טבענו , הייחודיות הנצחית , יש לה גם פנים של בדידות נמשכת . בתפיסת המציאות על פי עקרון הסיבתיות זוהי אכן "קללת" חווייתו של הסופי הסובייקטיבי יחידני , אך בתפיסת המציאות על פי עקרון המשמעויות הפועלות הרי הפסקת הכאב , סיומו , צמצום הבדידות והסבל הקונקרטי , ערך סופיותם גדול לאין שיעור בחשיבותו לחיי היחיד והקהילה ההווה מסופיות החיים . סופיות הפעולה במציאות האונטולוגית היא ערך חשוב . סופיותו של כאב אל מול אינסופיותו , וכך בכל רגשותינו וחושינו . אנו סוג מן החי בעל מאפיינים ברורים . דווקא בראיית המרחב הרוחש כמרחב משתנה ואפשרי , החרדה פוחתת ורגשות ותחושות של הפסד וגריעה מצטמצמים ונעלמים עם הזמן . זהו יתרונה של הסופיות על פני האינסופיות , זוהי מהות החיים הקונקרטית לחוויה "טובה" עד "רעה , " שיש לה סוף . זהו יתרון החיים על המוות , מעלת ה"יש" האונטולוגי בהתרחשותו , לעומת ה"לא יש" טרם התרחשותו . הסופיות היא מעבר , שינוי , תנועתיות , פעילויות , חוויות רוחשות וכל אחת - אחת , וכל אחת - אחרת . " אני" היחידני הרציף , יהודה , שיח ביני לביני לבינך עכשיו , ובין הסביבה הרוחשת , שיח מרפא ; המבע המרגיע , המגע , החיכוך המקל וסופג , הנותן לכולנו חלק פועל במרחב הרוחש , לכולנו תקווה , לכולנו חסד נמסך ונמשח במרחב , "כי אין דבר אובד משלנו . " 204 לוציוס אנאוס סנקא , שיחות פילוסופיות ( תרגום : א . קמינקא , ( תל אביב , , 1942 עמי . 13
|
|