|
|
Page:156
פוסקת של כוליותיות פתוחות , סובייקטיביות , במרחב האינסוף של משמעויות פועלות . התחוללותנו במרחב האונטולוגי אינה חורגת מהמרחב , היא חלק פועל במרחב , אונטולוגיה טרנסצנדנטית חיה . התרחשות האמונה במרחב האימננטי האינסופי אין סולמות היררכיים בין המציאות האונטולוגיה ללוגוס החושב , לאלוהים . אין מסכים או דרגות , אין למעלה ולמטה , אין הציונים או מסננים בין ה"יש" האונטולוגי לאלוה בורא העולם . ההוויה היא התרחשות התופעות במרחב האימננטי , והאלוהות איננה ניתנת להכלה הכרתית אנושית אלא באופן מטפורי . מושג האל נשגב מתפיסתי ומהבנתי , וכל שאני רואה בהתבוננותי במציאות הוא מרחב אימננטי אינסופי של משמעויות פועלות , מרחב יחסים דינמיים הרוחשים בהדדיות ; חירות ושינוי , בחירה וסופיות , הכלולים בריקוד מיתרי אור ידע להמשך התנועה , להתרחשות פעילויות , להתרחבות וההצטמצמות , להתרחשות נשימת חיים . אינני מנסה כלל לבחון מלכתחילה את שאלת קיומו של האל , אלא אוחז בדעתו של סארטר , ש"על האדם לגלות את עצמו מחדש , " והוא יכול להציל את עצמו מעצמו מאחר שהמציאות אפשרית ולא הכרחית . זהו מרחב האפשרויות , זוהי מציאות אפשרית , המכילה בהגדרתה את חופש הבחירה , בהתאם למצב היחיד והקהילה במרחב . אותו מרחב אימננטי של יחסים , משמעויות פועלות , מאפשר להתרחשות התנועה והפעילות האנושית ההכרתית של היחיד והקהילה לתפוס את המציאות באופן הולם , בשילוב דואלי של אונטולוגיה עם מיתולוגיה תיאולוגיה . זוהי עובדה . אותם יחסים הרוחשים במרחב - יחסי החומר , הקשרי חושים , יחסי צורה ותנועה ואחרים , כמפורט 123 שם , עמי . 48
|
|