|
|
Page:126
תוך שימוש בפנומנולוגיה הפסיכולוגיסטית בשילוב מוטיבים מוסריים ואמוניים דתיים לעיצוב נפש רוח האדם המושלמת והאוטופית . בעוד שעל פי תפיסתי את המציאות גם ה"אי שלווה" של היידגר , ה"רצון לעוצמה" של ניטשה או n conatus של שפינתה , כולם כאחד אינם מבארים את משך התחוללות ה"אני" הרציף היחידני , הקונקרטי סובייקטיבי . אותם פילוסופים ואחרים מעגנים ומשייכים בצורה כלשהי מושגים פסיכיסטיים לפרט , ליחיד , לגוף חי פרטיקולרי . לתפיסתם , מתרחש הכרתית סוג של עיגון מטאפיסי ל"אני , " המעניק תחושה של הפרדה וזרות בין היחיד החי , משך ה"אני , " ואנרגיית חיותו . לתפיסת ; אין הפרדה בין ה"אני , " אנרגיית החיות וגוף נפש . היא הנותנת , כל עוד מתרחשת התמרה הולמת ממשמעות לפעולה , מתרחשת תנועה פעולה המהווה חיות . אנרגיית החיות מתחוללת בהחמרת המשמעויות לפעולות הולמות מלכתחילה , מרגע מצת החיות . פילוסופים אלה המשיגו מטפורות בלבד , בעוד שבפועל אנרגיית החיות קיימת במרחב האימננטי במארג פועל של מושגים ( תכונות ) גנריים המאפשר את התרחשות המציאות האונטולוגיה , המובחנת על ידי האנוש ומכונה עולם החי והצומח . המציאות האונטולוגיה הינה מארג אינסופי הרוחש במשמעויות הפועלות תנועות חיים בסינכרון הדדי של חומר , צורה , חושים , תנועה , מבע , שכל , רגשות , דיבור ושיח , כמבואר ב"תורת המחוללים . " המרחב מאפשר את התרחשותה של אנרגיית החיות על ידי התמרת משמעויות ( יחסים ) לפעילויות קונקרטיות סובייקטיביות באמצעותם של מתמירי המשמעויות לפעולות , אותם תבניות אנרגיה המחוללים ורוחשים כפלטפורמה הגנרית . במרחב האימננטי של משמעויות פועלות רוחשת אנרגיית חיות מושגית גנרית הטמונה ומונחת בעצם היחסים , 106 שם , הערה , 14 עמי . 76
|
|