|
|
Page:123
בן המין האנושי הקים לו פה מסביב לגדות האמסטל עיר לתפארה . שפינוזה התהלך כאן . אותן תעלות , אך לא אותן תעלות ; בתים שנבנו באותה תקופה , אך לא אותם בתים ; צלצולי פעמונים מבשרים , אך לא אותם פעמונים וצלצולים , לא אותן בשורות . סוג של לקיחה , שימור , הדמיה של חוויות שהיו לחוויות הרוחשות עכשיו , לחוויות שהינן , המשך הדמיית החוויות האלה במאגרי הזיכרון . ברוך שפינתה : "את גזירי נשרת החרש / אני מבעיר לדומם את גופי ונפשי / חורט אור אותיות ומלים אהבת טבע לכל / אותה אש תמיךית בוערת בי מאז / מכלה גופנו משחררת אותנו לכל" ( מתוך "משלי חצר הנזיר עמ כיפה זהובה ( 19 , " השחף משיח עם הלהקה בשטח , במרחב . גם לשחף יש חיי קהילה . מקדמה תא אנו רואים ומזהים את דפוסי ההתנהגות בחיי הקהילה גם בהתרחשות התרבותית שלה . בתוך אותה תרבות , כוליות תרבותית דינמית , ישנן - קיימות , רוחשות ופועלות - קטגוריות אתיות של התנהגות במרחב הפרטי והציבורי המתורגמות למארג משותף של טקסים , סמלים , חוקים ומשפט . מתרחשות מניפיסטציות שונות של חוקי אתיקה , בעלי בסיס אנושי אוניברסלי , שחלקם מתיישב גם עם עקרונות וציוויים דתיים . קיים הקוד האתי הפנימי אדם עם עצמו , סובייקטיביות ה"אני" עם הגנרי והזהה שבו , ההתייחסות של ה"אני" היחידני הרציף אל עצמו , בטיפולו ובתחזוקתו השוטפת , בחיי היום יום . בכדי להוסיף לאיכות האתיקה הפנימית , האישית , דרושה למידה והכרה של הפלטפורמה הגנרית , הכרת אופן ההתהוללות של החיים בכלל ושל היחיד הקונקרטי בפרט . תהליך הלימוד ייצור צלילות איכותית יותר בתפיסת מציאותו של הלומד היחיד בסביבתו , תוך
|
|