|
|
Page:121
. 7 "אני" - כוליות פתוחה ( 36-35 ) ( 35 ) כוליות פתוחה צלצולי פעמונים מבשרים . הגיעה העת לחזור . שוב לחזור מבית הספר הביתה , משיח וניסיון מסוג אחד לשיח מסוג אחר , ולשלבם . אמא נמהרת . היא רצה על הגשר מעל התעלה , להקדים , להיות שם לפני שילדה יגיח לרחוב . אם אחרת צועדת עם שלושה ילדים . אמא אחרת קשורה גם לכלב . הסירות עולות ויורדות , הולכות וחוזרות , כמו במחזותיו הקצרים של בקט , הולך ובא , הולך ובא , כל פעם , עוד פעם , עם מטען כוליות שונה . יום שני , שגרת ההמון , תיירים ושקט . הרוח נושבת לאורך התעלות . רוחה של תורת מידות מחפשת משכן בטח , בלתי נפרדת מאפיסטמולוגיה , מתרחשת ורוחשת באונטולוגיה , בהתרחשותה של ההכרה ודרך התרחשותה . חשוב לראות ולהבין כיצד הדמיות של חוויות נאגרות ונשמרות במאגרי הזיכרון שלנו , הדמיות היוצרות מערך דינמי של זיכרון בעל היררכיות ערכיות סובייקטיביות של "טוב" ו"רע , " המחייה את משך ההוויה ההווה , ה"אני" היחידני . בן האנוש מתחולל כפלטפורמה גנרית במרחב , בייחוד ואיחוד בריבוי , כנצח באינסוף . חשוב מאוד לראות , להבין ולקבל שכל אחד מאתנו יונק ומתחולל באותו מרחב אימננטי של משמעויות פועלות , המאפשר לנו לרשת גנטית ערכים היררכיים גנריים בהטבעתם הראשיתית ; מרחב המאפשר גם בחירה ואימוץ ערכים חדשים , סובייקטיביים ועדכניים , השלובים במערכים מונחלים ונרכשים מנסיוננו האישי , הסובייקטיבי קונקרטי . המארג הערכי ההיררכי המעודכן של "טוב" עד "רע" לחוויותינו השונות משתנה אף הוא במשך החולף בתופעות חיינו . טעמנו משתנה , גוף נפשנו
|
|