|
|
Page:50
למשמעיות פועלות הרוחש בפועל את התופעה בהוויה . אפשר גם להניח ולראות באופן תיאולוגי את אלוהים כמכונן את המרחב האימננטי , או לראות את המרחב כאלוהים , בתפיסתם של דקארט ושפינוזה . אך באותה מידה אפשר לראות גם את כף ידי המושטת או את אברהם אבינו או את מדונה כאלוהים , ואפשר לראות את זה כסוג של אלילות קדומה , מרפא , או לכתוב ולשייך זאת לתופעות כמו תפילה , שיח , שיר תקווה עד קול דממה דקה . אבל פה , במרחב הזה , בחיכוך הבלתי פוסק בין הסופי לאינסופי , מתרחשת הפואטיקה , כאן רוחש הדיוניסי עם מנגינת המקהלה , פה הכורוס מצית ומבעיר את נקודות המגע והסינכרון ההדדי , כאן מתחככות ומשיקות משמעויות לפעולות במרחב . והשחף רואה מעגלים מעגלים מעל הצריח הצופה אל מעבר למי המפרץ , סובב וחוזר , מסמן לדגי ההרינג נתיבי ישועה . ( 11 ) זהו המרחב האימננטי האינסופי המאפשר לחי , לאדם , להיות במצב של טבע טובע מבלי שהוא עדיין מודע לכך . החי מתרחש בתוך המרחב . הוא מתהווה , הווה ומשתלב , משתנה ופועל , הוא חלק ממשך המרחב הרוחש . וכאשר הוא יושב לו על סירת n canal cmez השטה בשקט , הקולות חברותיים האלו וקרני השמש מחממות את ראשו , והוא נינוח , שליו , ואולי קצת מסטול מבירה , או מריחואנה , פעילות חופשית , הוא מתמזג עם המים , עם התנועה , עם הצלילים , והוא נינוח , הוא כולו אונטולוגי וטרנסצנדנטלי באותה העת . הוא נח . נח חי . אך גם כשהוא בתוך וכחלק מהמרחב , הוא עדיין מרגיש חסר , חש בגעגוע , עצב או משב חרדה עלומה . אותה אנרגיית חיות שלא פוסקת מלהתחולל בי , בנו , אותה אנרגיית חיות המפעילה ופועלת , מצמצמת ומרחיבה חיים באמצעות השתנות אינסוף משמעויות פועלות , המחוללות אותי , אותנו ,
|
|