|
|
Page:6
אולם אין ספק שרבות מהמצאותיו הטכניות , ובפרט הישגיו בטכניקה המלחמתית , לא נשתמרו בכתב והמשיכו להיות רק במסורת שבעל פה . לשם הבלטת קוויו האופייניים של מדע יוון רצוי להשוותו עם המדע החדש ולציין את הניגודים העיקריים שביניהם . המדע החדש פתח בפרנסים ביקון ( ראשית המאה השבע עשרה ) ושתי סיסמאותיו הידועות — 'המדע הוא ניתוח הטבע , ' ו'ידע הנו כוח , ' כלומר : כוחו של האדם לשלוט בטבע . סיסמאות אלו היו נר לדרכו של המחקר המדעי מאז ועד היום . גישתו התוקפנית של האדם כלפי הטבע וניתוק אחדותם של האדם והטבע — אותה אחדות שהיתה תשתית תחושתם הקוסמית של היוונים — הביאו לידי מפנה היסטורי , והוא מיזוגם של המדע והטכנולוגיה . המדע בשירות הטכנולוגיה והטכנולוגיה בשירות המדע החישו את קצב התקדמותם של שני תחומים אלו גם יחד במידה שאיש לא העלה על דעתו את גודלה , והם שגרמו לעלייתן המופלאה של רמת החיים ואיכות החיים . הטכנולוגיה הצליחה במלחמתה במחלות , צמצמה את המגיפות ושיפרה את בריאות הציבור . אולם בו בזמן החריפה את אכזריות המלחמות ופתחה את הטכניקות המרושעות של הטירור הבינלאומי . קשה לקבוע קביעה חד משמעית אם המאזן הכולל של מיזוג המדע והטכנולוגיה הוא חיובי או שלילי . אולם תוצאה אחרת של מיזוג זה היא ברורה : התפתחותם של מדעי הפיסיקה במשך ארבעים או חמישים השנים האחרונות הוכיחה את צדקתם של כמה מרעיונותיו וגישותיו הבסיסיים של המדע היווני . לאחר תקופת ביניים קצרה במאה התשע עשרה — של הפוזיטיביזם שרצה להגביל את פעילות המדע ל'נתונים הניתנים לתצפית' — מגמה שההיבטים השליליים שלה הותקפו בחריפות על ידי מדענים גדולים כפלאנק ופאולי , באו האסטרו פיסיקה והקוסמולוגיה מצד אחד , והפיסיקה של החלקיקים האלמנטריים מצד שני , והביאו לידי תפיסת ממשות מעמיקה ומקיפה , לידי גילויו המפתיע של יקום עשיר המשתרע מעבר לטווח חושינו והמחזיר אותנו לראשונותה של הספיקולציה המדעית הפוריה , שהיא סגולתו המרשימה ביותר של מדע יוון העתיקה . ירושלים , חשון תשמ"ז ( נובמבר ( 1986 ש . ס .
|
|
|