|
|
Page:13
ההרמוניה היא השלטת בעולמות כולם , היא הנותנת חיים לכל : תזרח השמש הזאת יחיו כולם' תסתיר פניה יגוועו וישובו אל עפרם . הרמוניה זו היא השלטת גם בכל שיריו של הלדרלין . בכל שטף הרגש שבשירים האלה , אשר נראים לנו תמיד בעולים על כל אפיקיהם ועוברים על גדותיהם , הם מלאים הרמוניה ויופי , שמעט מאוד יש למצוא דוגמתם . כל היסודות הסוערים , החפ שיים , שהשירים האלה מלאים אותם , מקבלים תמיד זיו וזוהר , קול והד של מוסיקה טבעית . כטבע , האלוהי פה תמיד , כך גם הם אלוהיים . לשון השירים האלה נראית לפעמים כמו פשוטה וכפרוזאית במקצת , אלא שהיא כולה כמחבת הקטורת , שבה מקטירים את הלבונה הזכה . שפע השירים האלה הוא רב , והם ארוכים , אבל אינם נמשכים' כי אם מרצדים וקופצים בקול זמ רה כנחלים יפים בין אפיקים . התמונה הזאת , תמונת הנחלים היפים בין האפיקים , היא גמ אחת התמונות החביבות ביותר על הלדרלין . בייחוד הוא שר את שירת הנחלים האלה בחרוזיו החפשיים' היפים ביותר , שב הם עלה בידו להשתחרר גם מן החרוז החדש , המקובל , וגם מן החרוז העתיק , הבלתי מקובל כל כך . החרוז החפשי הזה , שהשתמש בו בשעת ביכורי כשרונו , בעלות הלהבה טרם תכבה , גם יש בו הרבה מדמות הנחל , המתפתל ומשתלשל ויוצא ונשפך מבין הרים , וגם יש בו הרבה על דמות הנחל הזאת . בו שר את אחד משיריו הנעלים ביותר' על 'הריינוס , ' שנתן בו הרבה מתמונת חייו , חיי העלם השואף שאיפה אין קץ לחופש , לאורה : 8 בל עתה , ? נימה להרים , עמק תסת פ ^ גית הןםף , ומתסת ירק 3 עלס , במקום קןערות א ^ יו לביטוי ךתת ןךאשי ס ^ עים איש מעל לאחיו צופים ןמים על ימים , שם במצולה הגןךה שמעתי העלם ןשוע
|
|