|
|
Page:327
המקרה של העיוור יכול לשמש דגם להתמודדותם של חכמים בתחום הגדרת מושגי " כבוד האדם , " וממנו ניתן לגזור גם בנוגע לבעלי מוגבלויות אחרים ולשאלת החובות והזכויות שלהם . 354 בשו"ת שרידי אש ( הרב יחיאל יעקב ויינברג , רוסיה שוויץ , המאה העשרים , ( ב , צג , המחבר מזכיר את מאמר חז"ל " סומא חשוב כמת" וממעט בערכו , כמליצה בלבד , כמו " עני חשוב כמת" או " מי שאין לו בנים חשוב כמת . " במבט ראשון נראה שזו אמירה לכבודו של הסומא , ואולם הדברים נאמרים בתוך דיון על שאלת השתלת קרנית למניעת עיוורון , ודברי המחבר מופיעים בהקשר שבו הוא טוען שעיוורון אינו נחשב פיקוח נפש ולכן אין הצדקה לבזות את המת כדי להפיק קרנית לאדם ההולך ומתעוור . הרב ויינברג ידוע דווקא בפסיקותיו ה"הומניות , " ולכן זו דוגמה מעניינת לבחינת הדו משמעות של תפיסת בעלי המוגבלות בהלכה והמחיר העלול להיות להתייחסות שוויונית גורפת . וראו במאמרו של הרב יחיאל יעקב וינברג , " חרש שלמד לדבר לחיוב מצוות" ( וינברג , תשכ"ה , עמ' ;( 125 ובמאמרו של אביעד הכהן , " על העיוורון ועל היחס לאנשים עם מוגבלות" ( הכהן , תשס"ו . (
|
|
|