|
|
Page:321
בעל מום : בין האנושי למקודש פסילת בעלי מום מלשרת במקדש כבר נדונה במקורות קדמונים כבעיה מוסרית המנוגדת להיגיון הערכי של עבודת השם . הדרישה לשלמות הקורבנות מבוטאת בדבריו של הנביא מלאכי : מגישים על מזבחי לחם מגאל , ואמרתם במה גאלנ › ך ? באמרכם : שלחן ה' נבזה ה › א : וכי תגש › ן ע › ר לזבח אין רע וכי תגיש › פסח וחלה אין רע ? הקריבה › נא לפחתך , הירצך א › הישא פניך ? אמר ה' צבא › ת ( מלאכי א , ז-ח . ( הנביא מבקר בחריפות את הכוהנים המקריבים בעלי חיים בעלי מום ופגומים למזבח . דברים אלו נאמרו על הקורבנות עצמם , אבל הם הועתקו גם לבני האדם , ומתוך כך הוסק שגם כוהנים בעלי מום פסולים לעבודה במקדש . ובכל זאת המדרש מבקש להבחין בין היחס לבהמה ובין היחס לאדם : " זבחי א להים רוח נשברה" ( תהלים נא , יט ) [ ... ] אמר רבי אבא בר יודן : כל מה שפסל בבהמה הכשיר באדם . מה פסל בבהמה " עורת או שבור" ( ויקרא כב , כב ) הכשיר באדם : " לב נשבר ונדכה א להים לא תבזה . " אמר רבי אלכסנדרי : ההדיוט הזה אם משתמש בכלי שבור גניי הוא לו , אבל הקב"ה כל כלי תשמישיו שבורין הן , ע"ב — על ההיתר לשנות ( כלומר לשקר ) מפני השלום . על הערך של השלום ומניעת המחלוקת כנגד ערך שמירת המנהגים בבית הכנסת ראו בדברי הראי"ה קוק , שו"ת אורח משפט , אורח חיים יח . הרב קוק מבחין בין המקרים שבהם מבקשים בשם השלום לבטל מנהגים ובין מקרים שבהם מבקשים לשמר מנהגים כדי למנוע מחלוקת , ותומך רק בדגם השני . משום איבה : גיטין סא ע"א ; אנציקלופדיה תלמודית , הערך " איבה . " במושג זה משתמשים בדרך כלל כשלא נוח לקבל את התקנה כתביעה ערכית כגון בהלכות המתייחסות לדרכי שלום ואיבה של נוכרים . ראו במאמרו של הרב חיים דוד הלוי , " דרכי שלום ביחסים שבין יהודים לשאינם יהודים" ( הלוי , תשמ"ח ) ובספריהם של הרב דניאל שפרבר , נתיבות פסיקה ( שפרבר , תשס"ח , ( והרב אליעזר ברקוביץ , ההלכה — כוחה ותפקידה ( ברקוביץ , . ( 1981
|
|
|