|
|
Page:319
פרק ט שוויון במבחן : מדרג חברתי חברים ועמי הארץ : דרכי שלום ככבוד האדם הנושא של יחסי חברים ועמי הארץ בתקופת המשנה הוא דוגמה למתח בין הרצון לקיים בידול על רקע מושגי הקדושה ובין הרצון להימנע מקרע חברתי : אמר רבי יוסי : מפני מה הכל [ לרבות עמי הארץ שאינם מקפידים ] נאמנין על טהרת יין ושמן כל ימות השנה ? כדי שלא יהא כל אחד ואחד הולך ובונה במה לעצמו ושורף פרה אדומה לעצמו [ כלומר , הם יפרשו מכלל ישראל ויקימו לעצמם מערכת קורבנות וטהרות עצמאית . [ אמר רב פפא : כמאן מקבלינן האידנא סהדותא מעם הארץ ? [ לפי מי אנו מקבלים כיום עדות מעמי הארץ [? כמאן [ כמי ?[ כרבי יוסי ( חגיגה כב ע"א . ( אשת חבר משאלת לאשת עם הארץ נפה וכברה , ובוררת וטוחנת ומרקדת עמה , אבל משתטיל המים לא תגע עמה , לפי שאין מחזיקין ידי עוברי עבירה . וכולן לא אמרו אלא מפני דרכי שלום ( משנה , גיטין ה , ט . ( החברים מקבלים על עצמם הקפדה בתחום כשרות המזון והטהרה . כל עניינה של תודעת החברות היא תודעה של התבדלות חברתית מעמי הארץ , המזלזלים במצוות המעשר ובטהרות . ובכל זאת קיימות הלכות במשנה המורות על הרצון לאפשר גם שמירה על יחסים חברתיים תקינים ועל הרצון להימנע מפגיעה בעמי הארץ . לפיכך בירושלים בזמן הבית מתייחסים לפרותיו של עם הארץ כלפרות חברים כשרים , ואין חוששים שמא הם דמאי — לא מעושרים כתקנם או שמא יש בהם טומאה . הלכות נוספות במשנה שנועדו להקל על יחסי החברים ועמי
|
|
|