|
|
Page:318
מאמצים של פוסקים במקרים פרטיים שהובאו לפניהם לסייע לכוהנים לממש את הזכויות האחרות , שנדחקו מפני זכויות היתר הכוהניות , שנהפכו להם לחובות . בעיית הממזרות הטרידה את חכמי ישראל מקדמת דנא , שכן אי הצדק בולט לעין : הוריו הם שחטאו בעברת העריות , והוא הסובל : " אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה " ? כבר שאל הנביא ( ירמיהו לא , כח , ( גם אם בהקשר אחר . לעתים הורים חטאו בשגגה : הודיעו לאישה שבעלה מת , היא נישאה בשנית , נולדו ילדים , ורק לאחר זמן התברר שההודעה הייתה שגויה , והבעל הופיע ! לא כאן המקום לעסוק בצידוקים המוסריים לדין הממזרות . החיפוש אחרי צידוקים שכאלה מעיד על הרגישות של חכמים לבעיה , וזה עצמו משקף את המתח בין הקטבים — ההחמרה הגדולה בערך קדושת המשפחה , גם במחיר פגיעה בפרי חילול הקדושה על לא עוול בכפו , כנגד הדאגה למעמדו של אותו ממזר ולכבודו . המשנה קובעת : " ממזר תלמיד חכם קודם לכהן גדול עם הארץ" לעניינים שונים , בכללם הצלה או השבת אבדתו ( משנה , הוריות ג , ח . ( משנה זו מעידה יפה על יכולת ההפרדה של חכמים בין הפן הבעייתי של הממזרות במישור היוחסין והקדושה , ובין הערך האישי של האדם , שגם אם נולד ממזר יכול להיות איש מעלה ותלמיד חכם . פוסקים עמלו על הצעת פתרון מעשי לבעיית הממזרות במקרים הפרטיים שהגיעו לפניהם מתוך התחשבות במצוקתם האישית . אחת התקופות הקשות מבחינה זו הייתה התקופה שאחרי השואה : נשים רבות נישאו בשנית בהנחה שבעליהן שאבדו בימי הפורענות אינם עוד בחיים , ולאחר פרק חיים עם הבעל השני , שבו נולדו להן גם ילדים , הופיע פתאום הבעל הראשון והתברר שהילדים הם ממזרים גמורים . פועלם של חכמי ישראל בדור שאחרי השואה בתחום זה עדיין לא זכה להכרה הראויה ולמחקר מקיף . 349 למקורות בנושא גרושה לכוהן ראו אנציקלופדיה תלמודית , הערך "גרושה לכהן . " 350 ראו אסתר פרבשטיין , " לבנות החרבות : עגונות השואה" ( פרבשטיין , תש"ע ;( בדומה לכך התאמצו פוסקים להימנע ככל האפשר מלהגיע למצב שבו יוכרז הילד ממזר .
|
|