|
|
Page:307
עבד כנעני , החייב במצוות באופן חלקי בלבד , ומעמדו המשפטי הוא כשל עבד לכל דבר , מחוסר זכויות קניין . מבחינת המעמד האישי בתחום הנישואין ה"חציו בן חורין" מותר וחייב לשאת אישה ישראלית , וה"חציו עבד" אסור באישה ישראלית בת חורין ומותר בשפחה . נמצא שיצור הכלאיים המשפטי הזה מנוע מנישואין . מה שמוסיף לתסבוכת הוא האיסור החל על האדון , בעליו של חלק העבד שלא השתחרר , לשחרר את עבדו בלי סיבה מוצדקת בשל הצו " לעולם בהם תעבודו" ( ויקרא כה , מו , ( האוסר על שחרור עבדים . בית שמאי , שברגיל נוטים יותר לעמדת " אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה , "' נוקטים בסוגיה זו את העמדה המתחשבת בצורכי העבד ומתירים לשם כך לחרוג מאיסור שחרור העבדים . הם סבורים שתיקון העולם הוא על ידי פרייה ורבייה , ומכאן שחייבים לאפשר זאת לעבד . כופים את האדון לשחררו על אף זכויות הקניין ועל אף העיקרון " לעולם בהם תעבודו . " הערך של תיקון עולם והדאגה לזכותו של העבד לנישואין גוברים הן על זכות הקניין של האדון הן על הערך הקדושתי של יחסי ישראל ועבדים מאומות העולם ( גיטין לח ע"ב . ( במשנה שלפנינו התייחסותם של חכמים אל ה"חצי עבד" אינה רק כאל הפשטה משפטית תאורטית , שכן מתייחסים גם לאישיותו של העבד ו"תקנתו" — מציאת האפשרות הסבירה בשבילו לחיות חיי נישואין וזוגיות . מקרה חריג ומוזר זה נעשה אבן פינה למושג " תיקון עולם , " ומן המשנה היסודית הזאת נסתעפו הלכות רבות במגוון תחומים : גיטין , כתובות , פדיון עבדים ופדיון שבויים ( רובן מנויות בפרק הרביעי של מסכת גיטין . ( לא כל התקנות קשורות ישירות לפרייה ורבייה , אבל הן מורות על הצורך ועל הסמכות להתקין תקנות כנגד דין התורה כדי לאפשר לעולם ולחיים להתנהל כפי טבעם הראוי והרצוי . תקנות אלו מתחשבות בצרכים אנושיים מגוונים המבוססים על ערכים שונים . מגמה אחרת שאפשר להפיק מן המשנה הזאת היא ההכרה בחומרה ובחשיבות של הצורך להינשא ולהקים משפחה . מה שמחייב בנוגע ל"חציו עבד" מחייב בוודאי גם בני חורין כשרים . בכל הדורות אפשר להצביע על המגמה לאפשר נישואין גם במקרים שקשה להתירם על פי שורת הדין ולמנוע עגינות או רווקות ממושכת , מגברים וגם מנשים , צעירים כמבוגרים . 339 על עקרונות ההלכה הנגזרים מערכים אלו ראו שולחן ערוך , אבן העזר א . בנושאי
|
|
|