|
|
Page:304
בנקאות וריבית בהיקף רחב ובעצם את כל הבנקאות המודרנית . לצדן של תקנות אלה נשארת תמיד ברקע התביעה האידאלית לקיים את מצוות התורה במשמעותן המקורית , והיא צפה ועולה במקומות שבהם אין נשקפת פגיעה כלכלית רחבת היקף , כגון הדרישה להימנע ממכירת שאריות חמץ שנשארו בבית הפרטי או קיום מערכת גמ"ח להלוואות לנצרכים בלי ריבית . כל התקנות הללו אינן הערמות שנועדו לעקוף את דין התורה ולהקל את החיים , אלא הן הכרעות הלכתיות שנועדו לאזן בין שני קטבים ערכיים מתנגשים . אין מקום להחלטה כוללת שמצוות חמץ בפסח נדחית מפני הפסד ממון , או שיש לוותר על מצו › ת השמיטה — שמיטת הכספים ושמיטת הקרקעות — מפני הקושי הכלכלי לקיימן והפגיעה בזכות הקניין הכרוכה בהן . ההתמודדות עם ההתנגשות בין שני הקטבים הערכיים נעשית אגב שימורן של האידאות בטוהרתן והצעת פתרונות מעשיים המאפשרים את קיומן , ולו החלקי , בחיים המעשיים . 336 תקנה זו מבוססת כאמור על הפיכת ההלוואה לעסקת שותפות מלאכותית בין המלווה ובין הלווה , והריבית היא מעין השתתפות של המלווה ברווחים העסקיים של הלווה . גם זו תקנה שנועדה בעיקר לאפשר זרימה חופשית של הכלכלה ולהגן על הלווים הנצרכים , שהרי אלמלא הייתה מותרת הריבית בדרך זו , היו המלוים נמנעים מלהלוות והיו מוצאים דרכים אחרות להפיק רווחים מכספם .
|
|
|